I'm sorry for the way I look - larry stylinson

3.

כל השיעור הארי סטיילס עליי ובחן את גופי. אני לא מבין מה הוא רוצה ממני. אני רק מנסה לא ליצור איתו קשר עין, למרות שאני מרגיש את מבטו שורף אותי בכל שניה שעוברת.

הצלצול נשמע, ואני אוסף במהירות את חפציי שמבולגנים על השולחן. לאחר כמה דקות של סידורים הרמתי את התיק על גבי והסתכלתי סביב, כל הכיתה ריקה חוץ מהארי וחבריו. כמובן.

ניסיתי ללכת אל היציאה, אך ליאם חסם את הדלת עם מבט מרושע. ״ב-בבקשה תן לי ללכת ה-הארי, א-אני מתחנן״ התחננתי בפניו ודמעות עומדות בעיניי. אני לא רוצה לחזור למייקאפ כל בוקר מחדש, לקום בשש בבוקר רק בשביל לנסות להסתיר את המכות.

הוא קפא במקומו והביט בי, הסתכל לתוך עיניי, השפלתי את ראשי לאצבעותיי שמשחקות אחת עם השניה. אני לא מוכן להיחשף מולו ברגעים רגישים שלי. הרגשתי דמעה יורדת במורד פניי, מיהרתי לנגב אותה ולהביט בהארי בחזרה. ״בבקשה, ר-רק היום לא״ התחננתי אליו, והוא נראה חושב.

״בסדר. אני מוותר לך רק בגלל שאתה באמת פאקינג בוכה. אבל אתה עדיין אותו שמן שצריך להרזות, עדיין אותו ילד עם תחת ענק שכולם מעוניינים בו ולא באמת בך. אז לך מפה לפני שאני אתחרט״ הארי אמר וכל מילה שיצאה מפיו שברה אותי יותר ויותר. הנהנתי במהירות ויצאתי מהכיתה, לפחות עדיין יש לו לב.

לאחר רבע שעה הגעתי הביתה, עליתי במהירות לחדרי, סוגר את הדלת ונועל אותה לאחר מכן. נזרקתי על מיטתי בחוסר מעש (ככה כותבים את זה? - ה.כ), אני באמת מנסה הכל כדי להיות רזה. אני לא מבין מה אני עושה לא בסדר, אני לא אכלתי רגיל המון זמן, זה מאוד קשה אבל אני מצליח לשרוד.

נאנחתי בייאוש, והוצאתי את המשקל מתחת למיטה שלי. החבאתי אותו שם מאז האשפוז האחרון שלי. אני לא רוצה לחזור לשם שוב אבל אני חייב. הסתכלתי עליו בחרדה, האם זה באמת שווה את זה? שווה לי לסבול כל כך כדי לקבל את מה שאני רוצה? יש תשובה אחת לזה, כן.

עליתי על המשקל ועצמתי את עיניי, מרגיש דמעות שרוצות לצאת מעיניי בכל רגע נתון, נשכתי את שפתיי כדי לא לפלוט יבבה, והבטתי בתוצאה. אני במשקל של ילדה בת ארבע עשרה. זה תת משקל רציני אבל אני עדיין כל כך שמן, המשקל יורד אבל הבטן הזאת לא.

ירדתי מהמשקל והכנסתי אותו בחזרה למקום שלו. הלכתי אל השולחן ופתחתי את המחברת שלי. עקבתי לפי התאריכים שכתובים בדף, וכתבתי את התאריך של היום והמשקל שיצא. אני רוצה לראות מתי אני אצא מכל העניין הזה ואהיה רזה. הפעם הראשונה שכתבתי במחברת הזו הייתה לפני שלוש שנים, אני גאה בעצמי לפחות שהמשכתי את הסדר.

סגרתי את המחברת ולפתע צצה הודעה בטלפון שלי, אני אף פעם לא מקבל הודעות, זה מוזר. פתחתי את הטלפון ונכנסתי להודעה.

מספר לא מזוהה:

אני שמח שהארי נתן לך ללכת היום. מחר תפגוש אותי בלוקר 263 אחרי השיעור האחרון. אחכה לך שם.

זה מוזר. מי כתב את זה בכלל? אין לו תמונת פרופיל או משהו בסגנון. אני מקווה שהוא לא פדופיל כי אני עומד להיות במקום שהוא ביקש בזמן שהוא ביקש.

היייייי
בפסח אני מקווה שיעלו יותר פרקים הייתי בתקופת מבחנים נוראית ):
אוהבת המוןןןן פסח שמח אנשים ואנשות
צאוווו 33>