פרק 32 - כוויות

615 77 17
                                    


לוקה מתאושש כמה ימים לאחר מכן בלי לדעת אילו שבועות מחכים לו. הראשון שהוא רואה כשהוא פוקח את עיניו זה מג שמתמתח ומפהק. הנער רק התעורר מנמנום קצר על הכיסא, אבל ברגע שראה את אחיו בוהה בו העייפות עזבה את גופו. הוא זינק מהכיסא, סקר לכמה שניות מקרוב את פניו של לוקה ורץ אל המסדרון בעודו צועק בשמחה. שניות לאחר מכן נכנס רופא וכמה אחים.

הוא זוכר את הכל מעורפל. אריק התנצל בפניו בזמן שהשאר החלו להתפנות מהמקום וכמה מהם שפכו חומר דליק ברחבי האנגר. אריק יצא אחרי כל האנשים וזרק מצית דלוקה על הרצפה שהחלה להתמלא באש. לוקה זוכר איך נלחץ, איך נפל מהכיסא ואיך קרע מעצמו את החבלים בעזרת האש שנדלקה לידו. הוא ניסה לברוח, אבל כמה קרשים נפלו עליו ומחצו את גופו לרצפה. תוך שניות כל המקום עלה בלהבות ולוקה התקשה לנשום יותר ויותר. הוא דחף את הקרשים מגופו, אבל הם היו כבדים מדי והוא בקושי הצליח להיחלץ מהם, אבל להתרומם שוב על רגליו הוא כבר לא הצליח. הוא לא זוכר יותר מזה.

דמיאן הגיע שעה אחר כך כשלוקה סיים כמה בדיקות בבית החולים. הרופאים נתנו לו הנחיות, סיפרו איך לטפל בו, אילו כדורים לתת ומה הכמות שצריך. דמיאן הקשיב להכל והחליט שלוקה לא צריך להישאר במקום הזה. הוא צריך לחזור הביתה.

כשראה את מלאך המוות שלו ליבו התמלא בחום ודאגה. לוקה נראה מותש ומבולבל, בקושי עיכל מה קורה ועדיין לא קלט למה התעורר בבית החולים, אבל שמח לראות את האלפא שלו.

הם לא דיברו כל הדרך. לוקה נמנם על המושב, דמיאן נהג והיה עסוק בדרך. הוא הרגיש רע על הכאב שגרם ללוקה עם שתיקתו. דמיאן לא רוצה לערב את האומגה שלו בדבר בגלל שיודע שלוקה כן משפיע עליו. הוא קשוב לדעתו, למרות שלא חושב שדיפלומטיה יכולה לעורר משהו, והעובדה הזאת קצת מפחידה אותו.

אולי יותר מקצת.

דמיאן רוצה לכבוש את העולם ורוצה לעשות זאת כפי שאביו לימד אותו. הוא מאמין בדרכו, יודע שיוכל לעשות זאת עם יצעד בה, אבל גם מודע לכך שלוקה יכול להזיז אותו ממנה. הוא לא ישכח את הפעם ההיא שלוקה כמעט נעץ בו סכין. לא, לא מדובר בו נפגשו לראשונה, אבל ברגע בו דמיאן בעצמו הושיט לו את הנשק. לוקה היסס. הוא שקל את כל האפשרויות, באמת חשב על האופציה להרוג, אבל לבסוף שוב בחר במילים. עבור לוקה זה הנשק הכי חזק ודמיאן לא רוצה שזה יהפוך להיות הנשק שלו.

הרכב עוצר מול הכניסה לבית. דמיאן יוצא, סוגר את הדלת בזהירות והודף את האוטו, פותח את הדלת בצד של לוקה. הוא לוקח את האומגה לזרועותיו וזורק את המפתחות לאחד המאבטחים.

"תוריד אותי," ממלמל לוקה. התזוזה העירה אותו והעובדה שהם בבית לא יכלה שלא להרגיע. הוא הספיק להתגעגע למקום הזה.

"לא רוצה." עונה דמיאן.

הם עולים לקומה השנייה ונכנסים לחדרם. דמיאן מניח אותו בזהירות על המיטה ומתכוון להזדקף, אך לוקה מושך אותו אליו ומנשק עמוקות. הם התגעגעו זה לזה ולא ברור מי יותר למי.

Lumian // BoyXBoyWhere stories live. Discover now