"קאי... קאי, קאי!"
"מה קרה?" הוא שאל בלי להסתובב אלי, עמדנו בשער הכניסה ושני השומרים מנעו ממני לצאת.
"אתה לא מסתכל עלי... תגיד לי אתה מה קרה!" הטחתי בו. כאב לי. כאב לי שאאבד אותו על טיפשות שלא עזרה לי במאום, הוא אדם פשוט, הוא שונא כאלו בנות... הוא לא מתחבר לסגנון הזה ואני... הוא ראה אותי ככה. ואולי הוא חושב שאני ג-
"סובב ת'פרצוף המחורבן שלך ממנה". קולו של קאי העיר אותי ממחשבותיי והבהיתי לתוך עיניו הגדולות שהביטו בכעס על אחד השומרים.
"מה קורה פה?" קולו של אבי נשמע מאחורי. פאקפקפאקפאק.
"מה שקורה פה, זה שיש לך שומר בן זונ שבוהה בבת שלך כאילו היא קישוט של כריסמס!" קאי אמר עצבני ושילב את ידו בשלי. מה?!.
אבי נהם בכעס ובא להגיד משהו שבטח יגרום לי להסתבך אך הוא השתתק והביט לנקודה כלשהי מאחורי.
"קאי אוונס? הבן של... אתה הבן של ברונו וקאלי?" אבי שאל בהלם. מי אלו ברונו וקאלי?! ולמה הוא יודע את זה על פי הרכב של קאי?!.
"האחד והיחיד. עכשיו, יש לי ולביתך דייט הערב, לא נראה לי שכדאי שנאחר, נכון?" קאי שאל בחיוך, חיוך מזויף למען הדיוק.
"כ- כ- כן, בשמחה, תהנו לכם" אבי אמר והסתובב לכיוון האחוזה.
"מי אתה ומה עשית לקאי?!" הסתובבתי בגבות מורמות ובתמיהה.
"אני לא קאי, אני התאום שלו. ריו, ולמען השם ילדה, הוא לא תיאר אותך... טוב, ככה" הוא אמר ובחן אותי.
"לא יעזור לך, קאי תפסיק את זה" אמרתי בשילוב ידיים והוא צחק.
"תודי שלרגע האמנת!" הוא אמר ונישק לי את הלחי.
"דביל! ממש לא! אני יודעת איך אתה! והייתה פשוט קאי מידי!" אמרתי לו ושילבתי את ידי. "נפגעתי" הוספתי והסתובבתי בהפגנתיות.
"אוקי, אוקי, איך אני יכול לפצות אותך?" הוא שאל ונישק את קודקוד ראשי.
"אחד, תענה לי למה אבא שלי מפחד כל כך מההורים שלך ומאיפה הוא מכיר אותם, שתיים, אתה אדוני. מגיע איתי להופעה של איקס בשבוע הבא!" הודעתי לו והסתובבתי אליו.
הוא בחן אותי לרגעים ארוכים. "אחד, השאלה שלך היא בעצם שניים אז אתעלם ממנה באלגנטיות כובשת. שתיים... כן, אני אבוא. למה לא?"
"יש! יש! ש! יש! יש! אתה פשוט מדהים!" עקתי בחיוך וליבי ניטר מאושר, התקדמתי לרכבו השחור והנמוך, נעצרתי והתעניינתי בסמל שנמצא בחלקו האחורי של הרכב מעין A ו-B מחוברות יחד שמתחתיהן יש את האות S "מה זה אומר?" שאלתי את קאי.
"ברונו אוונס (AVENS) " הוא הסביר לי כשהעברתי את אצבעי אל האותיות, הן גם היו על ההגה כשנכנסנו אל הרכב.
YOU ARE READING
חמש עשרה דקות תהילה✔︎
Fanfiction"או מי גאד גירל! את חייבת לעלות!!!!" אית'ן צעק ודחף אותי לבמה, המאבטחים עזרו לי לעלות ואני קפואה. מפחדת. מבוהלת. חוששת. "אני שונאת אותך" לחשתי מתנשמת לרוז. "ואני לא שומעת אותך ביצ'!" רוז צעקה ופיזזה לצלילי המוזיקה בעודה יורדת מהבמה. אני אהרוג אותה...
