אחותי: *מאבדת משהו*
אמא שלי: *כועסת עליה*
אחותי: דיאנה! נכון שאם אני מאבדת משהו פעם במליון שנה זה בסדר, כאילו לא, אבל אני בת חווה וזה הגיוני שזה יקרה?אני גם לא מאבדת הרבה פעמים. ואני לא שמחה מזה
אני: לא יודעת, כי אם מישהו רוצח פעם אחת, זה נוראי, ואם הוא לא פסיכופת הוא לא שמח מזה. ואם מישהו רוצח סידרתי, זה יותר נוראי, אבל הרוצח שרצח פעם אחת עדיין עשה משהו..
כולם: *ממצמצים*
אני: מה?!?
חה. היה מוזר, ואל תנסו להבין את ההגיון שלי, כי לא תצליחו.
