האובססיה שלי

זואי- פרק 25

פרק הבא ב-80 כוכבים❤️🙈

יצאנו מהמנהרה החשוכה ונכנסנו לתוך אולם נקי להפליא אשר היה לבן ומצוחצח, רמז קטן לכך שהתחבא מתחת לאדמה מלוכלכת לא היה.
בזמן שהלכנו צועדים בשקט חשבתי על האישה אשר שלחה לי הודעות.
היא האקסית של ניקולאס? הזאת שאהב בלי סוף?

ניקולאס צעד לעבר משרדו כאשר לא החליף איתי מילה מאז הבדיחה הסוטה שלו, עקבתי אחריו והתיישבתי על הכיסא שהונח מולו, התכוונתי לברר זאת..

״תפתחי את רגלייך.״ מלמל קולו העמוק גורם לנשמתי להאיץ ובקשתו גורמת לגופי לרטוט.
אך לא פתחתי את רגליי אשר היו צמודות אחת אל השניה.
הוא שמט את ידיו אל צידי גופו, ושעשוע קל התעורר בעיניו כאילו זה עתה עשיתי תרגיל ששעשע אותו.

״תפתחי את הרגליים״ חזר על בקשתו, זרם חמים עבר מתחת לביטני, כאשר עיניו הנוקבות בחנו את גופי.
אך הפעם נימת קולו אינה הייתה מתפשרת, הרגשתי את החצאית מתהדקת על ירכי וליבי האיץ.
הזזתי את רגלי השמלית מעט מין הימנית ולאט פתחתי אותן, נותנת לו זוויות מלאה אל תחתוני התחרה שלי, כאשר מבטו לא עוזב את גופי לשניה.

״אמרת שלא תנסה לעשות דבר לפני החתונה, אני לא שייכת לך עדיין.״ מלמלתי בחרדה כאשר התרומם מכיסאו ונראה גבוה בחצי מטר יותר.

״אני לא מתכוון לעשות דבר, סניוריטה.״ מלמל בשקט והתקרב אלי.

ידיו אחזו במכנסיי טרנינג אשר נראות גדולות ממידתי פי כמה וכמה.

״תורידי את החצאית.״ קבע אך לא עשיתי דבר.
״אני לא אבקש כל דבר כמה פעמים, אם לא תעשי זאת אוריד לך אותה בעצמי.״ הוסיף וחיוך שובב חשף את גומותיו המושלמות.

הקשבתי לדבריו והורדתי את החצאית מגופי, עומדת מולו עם תחתונים בלבד.

״דווקא היום לבשת חוטיני.״ מלמל בשובבות וליקק את שפתיו, אני כמעט בטוחה שפניי נצבעו בצבע אדום כהה.

״אתה פשוט סוטה.״ השבתי וחייכתי חיוך קטן.
לקחתי מידיו את הטרנינג ושמתי אותו, הטוסיק שלי היה גדול כך שציפיתי שיתהדקו, אבל ניקולאס היה פשוט ענק, וככה גם הבגדים שלו.

לקחתי את החוט הלבן אשר היה על שולחנו וקשרתי את המכנס, כך שלא יפול מרגליי.

״זה יותר טוב״ מלמלתי וחייכתי חיוך ניצחון לעברו.
האומנם המכנס עדיין היה ענק אך החוט הצליח לשמור שלא יפול.