מימס מחיי

אני יודעת שהספר נגמר אבל הייתי חייבת לכתוב אתזה

כשאמא שלי לא בבית זה כזה...

*אבא שלי מחמם פיצה קנויה*
אבא שלי, מנסה לקרוא לאחים שלי: "בניייים!"
הם: *לא שומעים*
אבא שלי: "בנייים! בניייייייים!"
גם אבא שלי, בקול צייצני של דורה כזע: "בניייייים! בנייייייים!!"
גם הוא, בקול של מפלצת מספר ילדים שמכורה לעישון: "באאאאאנייים!!!!"
"בנים!!!!"
"בנ-בנ-בנ-בניםםםם!"
הם: *מגיעים סופסוף*
אבא שלי בגאווה: "תראו, הכנתי לנו ארוחת צהריים טעימה ומזינה."

***

*פותח את המקפיא*
*בוהה בו שנים*
*מוציא חבילת בורקסים*
"שיהיה עוד יותר מזין."

***

*מפיל את הבורקסים*
*אח שלי עוזר לו לאסוף אותם*
*מניח אותם על תבנית*
אח שלי, מחזיק בשקית כזאת קטנה: "אבא, אבל מה עם זה?"
אבא שלי: *מסתכל על זה לרגע* "זה שומשום, זה מגעיל. תזרוק את זה לפח."

***

"בעוד כשלושים דקותתת..."
*עוצר לרגע*
*בודק על החבילה של הבורקסים*
"...יהיו בורקסים."

_________________________________________

הוא גאון. ובנוסף, הבית שלנו עומד להתמוטט בכל רגע אם המצב ימשיך ככה.