יש הודעה בסוף הפרק, קריאה מהנה!
.......
גרייס הסתכל על הטבעת במשך כל זמן ההליכה שלהם חזרה, הוא ידע שלאיילן יש הרבה שאלות אבל הוא פשוט שתק.
הוא לא האמין שהוא הצליח לשכוח בכלל את החיים שלו, החיים היפים שלו שנהרסו, עם בן הזוג היפה שלו ש...מת ואיתו הבן שלהם שעוד לא נולד.
הוא איגרף את כפות ידיו, הוא רוצה להחזיר למי שעשה לו את זה, מי שהרס והרג את כל מי שהיה יקר לו, מכל הלהקה שלהם לא נותר אף אחד מלבדו, זה התפקיד שלו לנקום.
הוא חייב לעשות את זה בשביל כולם.
"גרייס?" איילן הפריע את השקט, "יש לי ממה לפחד?"
"כן" גרייס לא מסתיר "אתה יכול להעיף אותי מהבית שלך אם אתה רוצה" כבר לא אכפת לו, הוא רוצה לנקום.
"כל עוד תהיה בשקט ותמשיך לבשל לי אני לא אעיף אותך" איילן לא מתרשם מהמבט של גרייס, אז הוא עבר חרא בחיים, אז מה?
הם מגיעים לבית באותו שקט שבו הלכו, איילן פונה ללכת לישון בחדר שלו בזמן שגרייס מתמקם על הספה.
החושך עוטף את הסלון כשהאור נכבה וגרייס מתכסה בשמיכה, הוא צריך להרדם אבל עיניו לא נעצמות, הוא חושב על בעלו ועל איך העז לשכוח אותו, גם אם קיבל מכות חזקות איך הראש שלו יכל לשכוח את הבעל האהוב שלו ואת הבן הקטן שבבטנו.
.......
"אלפא, אלפא תראה!" מון שלו מצביע בהתרגשות על ציפור צבעונית שהופיעה עם בו האביב, "היא יפייפיה" האלפא מחייך
"אני רוצה ציפור כזאת" מון מחליט וכשהוא מחליט משהו האלפא מציית.
לאורך כל אחר הצהריים הוא רודף אחר הציפור עד שהוא משיג אותה ותופס אותה בידיו, מביא אותה לזאב היפה שלו.
הוא צוחק, לוקח את הציפור לידיו ואז משחרר אותה, "מה-" האלפא בהלם והאומגה מושך אותו אליו לחיבוק ונשיקה מתוקה על הלחי, "אני חושב שהיא צריכה להיות משוחררת, אבל תודה, אני אוהב אותך" הוא אומר ואז מנקר אותו על שפתיו בנשיקה קטנה.
כשיורד הערב הם הולכים לביתם והאומגה מבשל להם ארוחת ערב טעימה, "האוכל שלך הכי טעים" האלפא אוכל בתיאבון ומון מחייך, כמו שהאלפא אוהב את האוכל שלו הוא אוהב לבשל לו.
כשמון מתחיל לפהק הם הולכים למיטתם הגדולה ומתכרבלים יחד עד שהם נרדמים, האלפא מלטף את הזאב הקטן שלו עד שהוא מנמנם בשקט.
"גרייס, גרייס, גרייס!" צעקות מעירות את גרייס מהזיכרון הטוב שלו, "מה" הוא נוהם בחוסר כוחות, "דופקים בדלת" איילן אומר בפחד, "אז תפתח" הוא מפהק, "לאלא, קמתי מקודם כי הייתי עייף ואז ראיתי צל מחוץ לחלון שלי ובדיוק כשקמתי הוא נעלם, אני חושב שניסו להכנס לבית מהחלון ועכשיו מי שניסה להכנס דופק בדלת" גרייס נעמד ברגע אחד.
"לך לחדר שלך, אני חושב שאני יודע מי זה" גרייס כמובן מתכוון לזאבים שהגיעו ללהקה שלו והרגו את כולם.
איילן מנענע בראשו בפחד ומתיישב על הספה, מתכסה בשמיכה שגרייס ישן איתה כשגרייס קם לכיוון הדלת, "מי שם?" הוא שואל בקול, אף אחד לא עונה.
"כדאי לך ללכת" גרייס אומר לאט ,ושוב, אין מענה.
פתאום הדלת נפתחת, דלת העץ הגדולה נופלת על הרצפה כששלושה זאבים שחורים גדולים פורצים לתוך הבית, באותו רגע גרייס הופך לזאב גדול.
נהמות נשמעות בכל הבית ואיילן מיד עוצם את עיניו, רועד מפחד.
גרייס נושך את הזאב הראשון שקופץ לעברו והזאב השני מנצל את ההזדמנות כדי לקפוץ עליו גם ולנשוך את צווארו, גרייס משתחרר מהם ומצליח להדוף את שניהם בזמן שהשלישי עומד בפתח הבית ומסתכל סביב.
הזאב הראשון, גדול ושחור עם זנב אפור, תוקף את גרייס שוב, גרייס לא מוותר, הם נושכים אחד את השני בקרב של שיניים וציפורניים.
הזאב השני, גדול ושחור עם פסים לבנים בצוואר ובאף, מצטרף לחברו הראשון ותוקף כשנגמר לו הכוח, לא נותנים לו מנוחה.
הזאב השלישי, שחור וטיפה יותר קטן מהאחרים, מבחין במשהו שמסב את תשומת ליבו, גרייס מגלה מאוחר מדי שהוא מתקדם לכיוון איילן על הספה.
"איילן קום!" גרייס נוהם אבל איילן לא יכול להבין אותו, הוא פותח עיניים ופוגש את מבטו של הזאב השלישי, הוא צורח כשהוא מחפש סביבו כל דבר לזרוק ונתקל רק בכריות, הוא זורק את שלושת הכריות שעל הספה שלו בזמן שהוא קם ובורח למטבח, הכריות לא מפריעות לזאב והוא רודף אחרי האדם למטבח.
איילן פותח את מגירות וארונות המטבח, זורק על הזאב כל מה שהוא מצליח לקחת, הזאב מצליח להתחמק מהדברים שהוא זורק עליו, מתקרב אליו ולאט גורם לו להצמד לקיר, עדיין לא תוקף אותו.
איילן רועד בפחד, "גרייס!" הוא צועק לפני שהזאב קופץ עליו, פתאום גרייס מופיע, עדיין בתור זאב, קופץ מעל הזאב הקטן, תופס את איילן בבגדיו וקופץ איתו דרך החלון הגדול שבמטבח.
גרייס רץ במהירות, שומע באוזניו את הזאבים שרצים אחריו, הם מגיעים לסמטה וגרייס זורק את איילן לתוך פח זבל גדול, קופץ מיד אחריו, מקווה שהריח המסריח יסתיר את הריח שלהם מחוש ריחם של הרודפים שלהם.
הזאב שנמצא כעת בדמות אדם מסתכל על המארח שלו שנמצא לידו, רועד מפחד לא מעז להוציא הגה מפיו.
הם שומעים לידם קולות רמים ויללות וגרייס מתפלל לאלוהיי הירח שלא ימצאו אותם, לפחות לא את איילן, לא אותו הזאבים מחפשים.
לפתע גרייס מרגיש שתי ידיים שמחזיקות בו, הוא מסתכל מטה ורואה את ידיו של איילן עוטפות אותו בחיבוק חזק, הוא עוטף אותו בחזרה, מחזיק אותו חזק ומבטיח בשקט שהוא ישמור עליו, לא כמו על להקתו שעליהם לא הצליח לשמור.
........
אז היי, נעלמתי, כן, להרבה זמן, יותר מדי זמן.
ודווקא עכשיו העלתי פרק, הפרק מוקדש ל@junkooki_bts שביקשה, נתת לי קצת כוח לכתוב.
חוץ מזה, מה איתכם? את עוברת עליכם התקופה הקשה והנוראית הזאת?
שיהיה לכם לילה טוב💕
YOU ARE READING
אגדת זאבים
Romanceאַיִיִלֵן רק עוד נער בודד, הוא חי עם עצמו בדירה קטנה שממומנת מכספי הצוואה של הוריו המתים, הוא לא מנסה להשיג חברים, כל היום בין הלימודים לעבודה, וטוב לו כך. טוב, עד שהוא רואה כלב ענק פצוע ברחוב, יש להם דבר אחד במשותף, שניהם בודדים. Boy×Boy
