Killer Princess

פרק 2

אני אנקום!בכולם!
אבל אני צריכה להתחיל בקטן, ולא להיות חשודה, בכלל.
אני יודעת!ביום ההכתרה של הנסיך!אני אחטוף אותו, ואם אני ארצה אני אתעלל בו קצת.

אבל קודם אני חייבת להשיג קצת חומר ונשק.
הסתכלתי בלוח הזמנים שלי, בתשע יש ארוחת בוקר, יש לי זמן פנוי עכשיו.

הלכתי במהירות אל חדר המלחמה של הנרי, חיפשתי את הדברים הפשוטים שהוא ישים לב שהם יעלמו.

לקחתי 2 פגיונות קטנים, זה אמור להספיק, שמעתי לפתע צעדים, נכנסתי בזהירות אל ארון הנשקים, פחדתי כל כך.

לאחר מכן שמעתי שהצעדים התרחקו, לקחתי סכין קטנה במהירות והכנסתי את הפיגיונות ואת הסכין לתיק שלי.

בדרך יציאה שלי מהחדר השמלה שלי קצת נקרעה אבל מיהרתי, לא היה לי זמן לזה.

נכנסתי אל חדרי, שמתי את הנשקים בתוך הארון, לפתע מישהו נכנס, נבהלתי.

לא הייתי בטוחה מי זה אבל נלחצתי, סגרתי במהירות את הארון מקווה שהמישהו הזה לא ראה מה יש בתוך הארון.

סוף, סוף הצלחתי לראות מי זה, יש הרבה שמש היום, זה היה הארי, המשרת של הנרי.

"גברתי, זה הלוח זמנים מחר, " הושיט לי דף, "אל תאחרי, ועדיף שתבואי יפה, הנסיך כועס, הוא יצא מהחדר.

כעסתי, מאוד, הוא לא יכול להגיד לי מה לעשות, אבל נשמתי, רציתי לשמור את הכעס להיום הגדול, הסתכלתי על הלוח זמנים, הבחנתי שכתוב שבשש יש לי פגישה עם הנסיך, גילגלתי את עיניי.

הסתכלתי על השעון בחדר שלי, עשרה לתשע, אני חייבת למהר, הגעתי במהירות לחדר האוכל והתיישבתי שם, חיכיתי לכולם.

לאחר עשרים דקות כולם הגיעו, למה להם מותר לאחר אבל לי לא.

האוכל הוגש, היו שוב ביצי דגים, אני שונאת את זה אבל אכלתי כדי שהנרי והוריו לא יכעסו עליי, אוי, זה כל כך מגעיל.

אחרי שסיימתי לאכול הלכתי לחדרי, החלטתי להחביא את הנשק במקום אחר, המנקה תכף תגיע ולא רציתי שהיא תגלה שאני מחביאה נשקים בארון, החלטתי להחביא אותם מתחת למיטה, שם כל העכברים.

פתחתי את הארון ורמי, אחד העכברים שלי נכנס לארון, "רמי, צא משם." אמרתי לו, ורמי יצא מהארון.
(ה.כ- אני בספק שמישהו יבין)

לקחתי את הנשקים ושמתי אותם מתחת למיטה, בדקתי את הלוח זמנים שלי, באחד עשרה אני צריך ללכת למדוד שמלות, אני שונאת את זה, זה כל כך משעמם.

הזמן עבר מאוד לאט, אני רוב הזמן משתעממת אבל אחרי עשרים דקות כבר הייתי מוכנה לצאת לתופרת.

הגעתי לתופרת, היא נתנתה לי עשרה שמלות למדוד, נאנחתי ונכנסתי לחדר כדי למדוד אותה, השמלה הראשונה הייתה שמלה בצבע תכלת עם שרוולים נפוחים.

יצאתי מהחדר, הסתכלתי במראה, השמלה לא נראית עליי טוב למרות זאת שאלתי את התופרת: "איך היא נראת עליי?"
"מהממת! אולי זאת האחת!"
"באמת?" הייתה בי תקווה, "אני יכולה ללכת?" שאלתי, התופרת צחקה, "ברור שלא, יש עוד תשע שמלות, " אמרה, "אבל אמרת שזאת האחת!", "אל תצעקי." אמרה, כולם מעצבנים כל כך.

אחרי שעה של מדידת שמלות סוף סוף סיימנו, "מחר נמשיך." אמרה לי, נאנחתי ויצאתי משם.

בדקתי בלוח זמנים, אני צריכה ללכת למספרה, נאנחתי.

לאחר שעתיים סיימתי במספרה, הלכתי למאפרת בטירה, לאחר שעתיים סיימתי גם שם.

הלכתי לארוחת צהריים, עוף ואורז, שוב, זה כך כך מגעיל לאכול חיות, אחרי שסיימתי שם התקלחתי והתארגנתי לסיבוב היומי, כל יום אני עושה סיבוב עם הנרי על סוס לבן.

השעה הייתה כבר שבע, יצאתי ביחד עם הנרי, בכל בית שעברנו נשמעו קריאות שמחה והנרי חייך אל כולם, השתדלתי כמה שיותר לחייך בידיעה שעוד כמה ימים הוא לא יהיה פה.