פרק 7 (והאחרון)

58 11 21
                                    

הגענו למקום שרציתי להגיע אליו, זאת הייתה מערה עמוקה, ונראת ריקה ממבט ראשון.

ירדתי מהסוס, לאחר מכן הורדתי גם כן את הנרי וקשרתי את הסוס לאחד העצים הקרובים למערה.

נכנסתי לתוך המערה כשהנרי על כתפיי, צעדתי ברחבי המערה, למרות שממבט ראשון היא נראת ריקה אם נכנסים רואים כמה היא יפה, על תקרת המערה תלויים נתיפים ורצפת המערה מלאה באבני חן, על גירות המערה יש ציורים יפיפיים.

בחרתי במקום הזה כי אף אחד לא התקרב אליו, היו שמועות שגרה במערה מכשפה ומאז אנשי הממלכה לא מתקרבים למערי הזאת, ובנוסף הנרי לא ידע איפה אנחנו.

התחלתי לקרוע את חולצתו של הנרי ולקשור לו את פיו, ידיו, רגליו ואת העיניים שלו.

הושבתי את הנרי על הרצפה והלכתי לחפש אוכל, כל המבצע הזה הרעיב אותי.

יצאתי מהמערה והורדתי את כובע הגרב מראשי, מאצתי כמה פטריות(בתקווה שהן לא רעילות), מצאתי גם עליי חסה ופטרוזיליה אבל לא מצאתי בשר.

לבסוף אכלתי לי סלט עם הפטריות והעלים, הוא לא היה כל כך טעים אבל שבעתי.

ביינתים, הנרי התעורר, הוא ניסה לזוז אבל לא הצליח.

השתעממתי אחרי כמה זמן אז החלטתי להשים את כובע הגרב על ראשי ולהוריד לו את הקשר מהפה.

"למה חטפת אותי! אני נסיך! לא נסיכה! לא פשוט עם! לא אישה! נסיך!" הנרי צעק.

הוא עיצבן אותי אז שאלתי אותו, "מה כל כך רע בלהיות נסיכה? או פשוט עם? או אישה?"

"נשים הן חלשות וחסרות ערך! ברגע שאני אסיים עם סינדרלה היא תחזור להיות משרתת!"

הוא ממש הכעיס אותי הפעם, "לא נראה לי, לא הצלחנו לחטוף אותה אבל אותך היה כל כך קל." למרות שזה לא היה אמיתי הייתה לי הרגשה שזה מה שהיה קורה.

הוא צחק, "אתה ממש מצחיק, אתה יודע?"

"תצחק עוד פעם אחת ואתה מת!" כעסתי, הוא לא נבהל כלל, אז החלטתי באמת לעשות את זה, להרוג אותו, ביוחד אחרי מה שהוא אמר, אני? חסר ערך? נמאס לי מזה.

הורדתי את כובע הגרב שלי ואת כיסוי העיניים שלו, "חשוב שתראה את הרוצחת שלך לפני שאתה מת, מי שצוחק אחרון." אמרתי.

הוצאתי את הפגיון ודקרתי אותו בלב.

--------

הסוף!

או שלא?
כדי לי לכתוב ספר המשך?
אהבתם את הספר הזה?

Killer PrincessWhere stories live. Discover now