יש דבר טוב ודבר רע. יש מישהו שפוגע ואחד שבא לעזרה, מה נאון יעשה שיצטרף אליו מישהו להרפתקה ואחד שגם לא ציפה לו.
*14 שנה מאוחר יותר*
"לא"
"נאון"
"לא"
"נאון"
"אמרתי לא מה לא ברור פה"
"ברצינות נאון היום מתחילים שנה חדשה, דף חדש זה הזמן לחגוג ואפילו נמלה יכולה לדעת את זה".
"זה שאני לא מוכן להשתכר ולהתחיל לשכב פה עם כולם אחד אחד, לא אומר שצריך להשוות אותי לנמלה", "נאון", "לא זה לא ברור. ואני לא רוצה שהתנהג כמו ילדה בת שנתיים שלא מבינה מה זה כן ומה זה לא ברור" "נאו.." "ברור" אמרתי אם קול רציני. "כן" הוא אמר אם קול בכייני. "מה כן" אמרתי לו. "אני לא התנהג ככה שוב" הוא אמר בקול מובס. "יופי שהצלחנו להגיע להבנה" אמרתי בקול מתנשא כשבראש שלי כל מה שאני רוצה זה לשבת במיטה ולקבור את עצמי בשנה עמוקה ממש כמו היפיפייה הנרדמת ולהעלם,
בגלל אנשים כמוהו אין לי יותר הורים,
*זה לא הגיוני שאני מרגיש ככה?*,
השנה החלטתי שאני הולך להרוס את כל הצבא של בני האדם ביחד איתם,
היום זה השנה ה-15 שלי כאן והשנה שאני אעזוב את המקום לנצח, קבעתי פגישה עם המנהיג של הערפדים וסיפרתי לו כל מה שאני יודע על הצבא גם אמרתי לו 'שלא משנה מה יקרה לי אני מעדיף שהכל האנושות תכחד יחד איתי מאשר שתהיה אנושות' ובגלל מה שאמרתי הוא הסכים להשאיר אותי בחיים, זה עיצבן אותי הייתי מעדיף שהוא יקח את חיי מאשר לחיות בחיים שהאנושות קיימת, אבל זאת הייתה החלטתו ואין לי מה לעשות בנידון. אני שונא את הצבא בעיקר שהכריחו אותי להצטרף אליהם רק כי מצאו אותי לבד ביער אני שונא אותם 'שיכחדו, שיכחדו, שיכחדו' חזרתי על המילים האלה בראשי בסופו של דבר גילו שסיפרתי לערפדים דברים על הצבא הכניסו אותי לכלא וכל מה שנשאר לי זה לחכות לישועה
*שנתיים מאוחר יותר*
ניסיתי לפקוח את עיניי בתשישות עד ששמעתי רעש חבטה פתאומי פתחתי את עיניי במהירות ראיתי מישהו שוכב על הרצפה מדמם כולו, "הוא יהיה שותף לתא שלך תשתדלו לא להרוג זה את זה" שמעתי את הסוער צועק, הבטתי למטה ומה שראיתי זה הפנים הכי יפות בעולם, 'על מה עצרו אותו על זה שהוא חמוד באופן מוגזם, על זה שהוא יפהפה על מה' התעצבנתי בראשי.
"נ-נעים להכיר אותך אני ש-שיון אני מקווה לא להפריע או לעשות פה צ-צרות" הוא אמר עם קול חושש הקול שלו הוא מלאכי ממש.
*זהו זה אני מאוהב*
__________________________
מקווה שנהנתם ומעניין מה יקרה בהמשך
YOU ARE READING
אהבה אסורה בתוך בית סוהר
Vampireלפני הכל קרדיט בקידום העלילה ועיצוב הכריכה ל ofiraf12 עלילה: שיון הוא ערפד. הוא חי במשך 19 שנים מתחת לראדר, עד שיום אחד הוא נלכד בידי בני האדם שמצאו אותו. הוא נזרק לכלא, בשל התחזות לחייל לשעבר, שלאחר מכן התגלה שבגד בצבא. נאון הוא אדם רגיל, שנולד להו...
