נ.מ- נאון: "בוקר אוניון"
"בוקר אוניון"
"אוניון תתעורר!!!"
"אהה מה אתה צועק על הבוקר" אמרתי בהפתעה "ומי זה אוניון?"
"זה שם החיבה שלך ואני לא שואל אני אומר"
"כן בטח, אין מצב שאני מסכים לזה ואני לא שואל אני אומר"
הוא כועס הוא כל כך חמוד כשהוא כועס איך לא ידעתי עליו לפני
"א אל מה אתה מסתכל?"
"אליך יפיוף"
"א אל מה א אתה מדבר" הוא שאל רק אחרי דקה וחצי של בהייה הבנתי מה אמרתי ופני קיבלו גוון של תות בשל מידי. פי היה פתוח מההלם ולפני שהספקתי לצאת מההלם ולסגור את פי שיון תפס בסנטרי משך אותו למטה ונשק ללחי שלי
"בוא נתחיל מזה להיום" שיון אמר כשפניו לא פחות אדומות משלי כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה איך ירגישו השפתיים שלו על שלי?
"ט..טוב ב..בוא נלך לחדר האוכל" אמרתי בגמגום והתחלתי לצאת מהכלוב החדש. ועד עכשיו יש לי רושם טוב.
........................
נ.מ- שיון: "מעניין אם יש פה דם בשביל ערפדים"
סיננתי לעצמי בשקט רק לצערי נאון שמע אותי והתחיל לצחקק לעצמו.
"מה כל כך מצחיק"
"סליחה..אתה פשוט..כל כך..חמוד.. כשאתה תוהה לעצמך" הוא אמר תוך כדי צחקוק.
"יש לי דז'ה וו רציני עכשיו" אמרתי בפרצוף חצי מת.
"מה זה דז'ה וו"
"אתה צוחק נכון"
"לא אני לא צוחק מה זה"
"בתור זה שאתה בן אנוש ציפיתי שתדע לפחות את זה, בכל מקרה אין לי כוח להסביר"
"כואבות לי הרגליים אולי כדאי שנשב" אמרתי לו משתדל להישאר יציב.
"בסדר תמצא לנו מקום אני בינתיים אחפש לשנינו אוכל"
"אוקיי" אמרתי בהחמצת פנים בודק אם יש שולחנות ריקים מאנשים אחרי הכל אני לא רוצה להתחרפן כאן. בדיוק כשחשבתי שיש שולחן ריק כמה ביריונים שריריים בגודל של דוב גריזלי התיישבו בו.
בסוף פניתי אל נאון ואמרתי לו שאני לא מוצא מקום ושעדיף שניקח קצת אוכל לתא. הוא הסכים איתי והתחלנו להתקדם ליציאה עד שבן אנוש אחד תפס בחולצה שלי וצעק: "תישרף בגיהנום תועבה" וניפץ
אותי על הקיר הקרוב
*איבדתי הכרה*
___________________________________________
*שלום לכל הקוראים והקוראות כאן קני בהודעה חשובה לקרוא בבקשה עד הסוף, בזמן האחרון אני במחסום כתיבה אז יכול להיות שיקח זמן עד שיצא החלק השני ואני מאוד שמחה שמגיבים זה נותן לי מוטיבציה להמשיך לכתוב את הסיפור כי יש לי למי. בכל מקרה תדעו שאני בחיים לא ישכח את הסיפור הזה או אתכם אז אל תדאגו לגבי זה נתראה בחלק השני*
YOU ARE READING
אהבה אסורה בתוך בית סוהר
Vampireלפני הכל קרדיט בקידום העלילה ועיצוב הכריכה ל ofiraf12 עלילה: שיון הוא ערפד. הוא חי במשך 19 שנים מתחת לראדר, עד שיום אחד הוא נלכד בידי בני האדם שמצאו אותו. הוא נזרק לכלא, בשל התחזות לחייל לשעבר, שלאחר מכן התגלה שבגד בצבא. נאון הוא אדם רגיל, שנולד להו...
