הכישוף

הפרק שכולכם חיקיתםםם😙

ג'ין לינג~

"לאן ז'אן!!!"
קול של אישה נשמע
ממש חזק כשמישהי נפלה על האנג גונג ג'ון
וכולנו הופתענו
"לין לין רדי ממני" הוא ניסה להוריד אותה ממנו
"מי את?" ווי וו שיאן שאל
פרצופה ניהיה קשוח בשנייה " אני לין לין ואני בת זוגתו של לאן ז'אן"
"את ממש לא בת זוגתו הוא שלי ורק לי מותר לקרוא לו לאן ז'אן"
הוא תבע בפנים קשוחות גם כן
"ממש, לאן ז'אן תגיד לו
כמה שהוא טועה!"
היא צעקה
"לא,תגיד לה כמה היא טועה!" ווי וו שיאן דודי מעבר לדם הראה את הצד העצבני שלא לראשונה ולומר את האמת, זה עלוב עכשיו אני מבין למה הוא תמיד רגוע
"היי היי תרגעו שניכם לין לין זה ווי ינג הוא אכן הבן אדם שאני אוהב"
האנג גונג ג'ון הכריז באומץ
"אני ממש לא מקבלת את זה לאן ז'א-תראי חמודה אין לך סיכוי אותי
הם משפחה בגוף ובנפש ממזמן"
אני רומז לה שהם כבר שכבו
" אני לא משפחה אני אהיה אהובתו ואל תתערב"
איזו סתומה...לפחות ככה חשבתי עד שווי וו שיאן דודי מעבר לדם אמר את המשפט הבא
"אנחנו עשינו את זה!"
ולאחר מכן גיליתי שהיא באמת סתומה יותר ודודי פשוט קצת חסר השכלה
"אתה מנסה לאיים? זה עלוב אז מה אם עשיתם את זה זה לא שאתה בהריון או משהו איך זה עוצר אותי?"
"את אמיתית את לא רואה את אוזניי הארנב האלו?! אני בהריון"
"א-אתה סתם משקר!"
"לא הוא לא" האנג גונג ג'ון סוף סוף מתערב
"כדאי שתעזבי לין לין"
היא העלתה מיד מבט עצוב והלכה
                            --
נקודת מבט כללית~

"זה לא הגיוני! למה שהוא יאהב אותו ולא אותי"לין התייפחה
"ווי וו שיאן הארור!" היא צעקה
"את מכירה את ווי וו שיאן?" בחור שעבר בסביבה צץ לפתע
"כן..." לין ניגבה את דמעותיה "את גם שונאת אותו?" הוא שאל "כן.." היא ענתה בשקט "איזה מעשה מרושע הוא עשה לך?" הוא שאל " הוא גנב את הבחור שאני אוהבת ופשוט אכזרי!"
"אוי זה נורא,איך הוא יכול להתנהג ככה?"
"הוא באמת הנורא מכל" היא הסכימה
"אולי אני יכול לעזור לך לנקום בו" הוא אמר
"איך?" היא שאלה מידית "טוב אני יכול להביא לך סם הרדמה וקחי אותו למערה שבהמשך עד שאבוא ואקח אותו למקום שבו הוא ישלם" הוא אמר
"באמת? אתה באמת תעשה את זה?"
"כמובן אני עומד במילתי"
"איך קוראים לך?"
לין שאלה
"כשיגיע הזמן תדעי"
הוא השיב
--
לין ארבה לווי וו שיאן ממגוריו והכינה את הסם בידה
"מה את עושה פה?"
הוא שאל בכעס כשהבחין בה "מה אני עושה פה? זה אולי הבית השני שלי, מה אתה עושה פה?" "את צוחקת עליי? את פשוט לא יודעת לוותר לאן ז'אן שלי ואת על כך מקנאה על כך" הוא גיחך "אתה לא יודע כלום! לאן ז'אן שלי, הוא תמיד היה שלי!" לין השיבה בכעס
"פשוט..עזבי את סתם באת לפה" ווי וו שיאן טפח על כתפה ובאותו הרגע לין קפאה והירהרה 
'הוא חמים, כולו אני מתכוונת הוא נחמד אליי' אך מיד התנערה מההרגשה הזאת ושלפה את הבד המוטבע בסם לתוך פניו של ווי וו שיאן
וחשה בהתנגדותו עד שגופו נרפא ונפל לשינה עמוקה
מה שהיא לא ידעה הוא שג'ין לינג צפה בכל המתרחש עם פיה כשם
--
נקודת מבט ווי וו שיאן~

"מה את עושה פה עוד פעם?! את לא אומרה להסתלק?"
שמעתי קול שהעיר אותי משנתי
"מה לעזאזל?"
ראיתי את לין לין ואת וי וו שיאן מתווכחים כמי אתמול
"תראו אם אתם מתכוונים להמשיך לריב אני בסדר אבל אל תצעקו מוקדם בבוקר"
אני אומר לכיוונם כשאני מתלבש
"היי שמעתם מה אמרתי?" באתי לכיוונם וראיתי את ווי וו שיאן מעולף וגבר סוחב אותו לצידה של לין לין
" היי עצרו שם"
אני אומר ורץ לכיוונם
כשהם גם רצים ליער
וכשאני חושב שאיבדתי אותם ראיתי עקבות קטנות כנראה של לין לין
"אתה יכול ללכת"
קולה נשמע מתוך מהרה
ואני ממהר להסתתר
"ממ.. מזה המקום הזה..?"
ווי וו שיאן נשמע כאילו התעורר
"למה אני קשור?!"
הוא נבהל
מעניין כמה זמן ייקח לאחרים להתעורר ולהבין שאופס שניים מאיתנו חסרים אולי הם בסכנה וצריך להציל אותם?!
"אתה באמת נושא את הילד של לאן ז'אן?"
" כן עכשיו תעזבי אותי בשקט"
רגע! אני יכול להזעיק עזרה עם הזיקוק ש..שאין לי
אוףף, אני מסתכל לפנים המערה ורואה שהיא יושבת בשקט בצד אז אני מסמן לווי וו שיאן שאני כאן
הוא דואג... איזה פחדן
אולי פיה( הכלב) יוכל לעזור! אבל.. הוא מפחד מכלבים..אבל למי אכפת אני מתרק מן המערה ומתקרב לאזור שלנו ושורק כמה פעמים עד שפיה בא
"אני צריך שתיהיה בשקט מעכשיו זה מסוכן לך תדע מה יש לה בשרוול"
"תראה אני צריך שתסיח  את דעתה לבחוץ ותתן לי זמן לשחרר אותו מובן? יופי, עכשיו!"
פיה נובח בחוזקה ולה לשים לב אליו
"לך מכאן כלב"
היא אומרת לו כשהוא ממשיך להציק לה ולהתקרב למערה
כשווי וו שיאן רועד מפחד
היא הולכת בעקבותיו סוף סוף ואני נכנס למערה ומתיר את הקשר שבידיו
"מה אתה עושה פה?"
הוא שואל
"מציל את הישבן של דוד שלי זה לא מובן?"
" בוא רק נעוף מכאן"
הוא מסיים את השיחה
"לאן ז'אן!" הוא צועק כשאנחנו כבר ממש בתוך המקום
"אידיוט אחד הפסיכית הזו קשרה אותי במערה
יש לך מזל שג'ין לינג היה שם!"
הוא צועק
"אני כל כך מצטער"
" גם איך אתה יכול לא להשים לב שאני לא במיטה?! אנחנו ישנים ביחד!"
"או- קיי את זה אתה לא היית צריך להגיד"
אני אומר
"איפה היית?"
הדוד כעס
"א-אני הצלתי אותו"
" למה הסתכנת כל כך?"
" עזוב אותו הילד עשה את זה כמו גדול"
ווי וו שיאן אומר לו
"בכל מקרה תודה ג' ין לינג"
"כן כן תעריץ אותי ותודה לי"
אני מתלוצץ
"והנה חזרנו למצב הרגיל"
הוא נאנח

פרק הבא ב5 תגובות ו5 הצבעות סומכת עליכםםם