Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
סורין הסתובבה אל טאהיונג וראתה אותו מעלה את התמונה שהוא בדיוק צילם. "לא! תמחק את זה!" היא צעקה כשניסתה לקחת לו את הטלפון.
"אין סיכוי." טאהיונג אמר והרים את הטלפון בשביל לעצור את סורין מלקחת אותו.
סורין קפצה בניסיון להגיע לטלפון ועדיין לא הצליחה להגיע אליו. "תפסיק! תמחק את זה!" היא המשיכה לקפוץ עד ששמעה את הצחוק של טאהיונג. "מה כל כך מצחיק אותך? תפסיק!"
"את רוצה שאני אפסיק לצחוק? אוקיי." טאהיונג אמר והתגרה בסורין.
"לא! אני רוצה שתפסיק להציק לי!" סורין צעקה וניסתה לקפוץ שוב בשביל להגיע לטלפון.
"אני מציק לך?" טאהיונג אמר והרים עוד טיפה את ידו כי ראה שהפעם היא הייתה טיפה יותר קרובה.
"כן." סורין שילבה את ידיה וזייפה פנים עצובות.
"את חמודה." טאהיונג אמר והוריד את ידו כי חשב שסורין וויתרה, אבל לא, היא לא וויתרה.
סורין ניצלה את ההזדמנות ולקחה את הטלפון של טאהיונג במהירות והתחילה לרוץ כשראתה שטאהיונג מתחיל להתקדם אליה במהירות.
טאהיונג רדף אחריי סורין וצעק לה להחזיר לו את הטלפון מיד וככה הם רצו כמעט את כל הרחוב. "תעצרי! תחזירי לי את הטלפון!"
"לא רוצה!" סורין צעקה והמשיכה לרוץ אבל מהר מאוד התעייפה. "תן לי למחוק את זה ואז תקבל את הטלפון בחזרה." היא אמרה כשעצרה והפרידה בינה לבין טאהיונג עם ידה בשביל שלא ייקח את הטלפון.
"לא רוצה!" טאהיונג צעק וחיקה אותה. הוא הושיט את ידו בשביל לנסות לקחת לה את הטלפון ופתאום קלט שהוא היה נורא קרוב אליה.
שניהם עצרו והסתכלו אחד על השני לכמה שניות, בוהים. אומנם זאת לא הפעם הראשונה שהם כל כך קרובים אחד לשני, אבל הפרפרים בבטן עדיין שם.
טאהיונג הניח את ידו על לחיה של סורין ונישק אותה בעדינות. וכן, זאת לא הייתה הנשיקה הראשונה שלהם, אבל היא הייתה לא פחות מרגשת. אם כבר אז יותר.
"אוקיי, אני מסכימה לך לא למחוק את זה." סורין אמרה והחזירה לטאהיונג את הטלפון שלו.
"כל מה שהייתי צריך לעשות זה לנשק אותך? אני אזכור את זה לפעם הבאה." טאהיונג אמר וצחק.
"תהיה פעם הבאה?" סורין שאלה והסמיקה. היא ידעה שבהחלט הולכת להיות פעם הבאה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
