Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"מה אני אמור לעשות?" ג'ימין שאל אותך ואת כל השאר אחריי שהקריא לכם את ההתכתבות. "פשוט ללכת?"
"כן. חד משמעית כן." סורין ענתה וכולם הסכימו איתה פה אחד.
"אבל מה אם..." ג'ימין אמר והסתכל לך בעיניים, וידעת שהוא כבר יודע מה את עומדת להגיד.
"אתה לא יכול לדעת, אלא אם כן תילך לשם." טאהיונג אמר, לא נותן לך אפילו הזדמנות להגיב, וירד מהמגלשה שהיה עליה, גורם לסורין לצחוק ולתפוס לו את היד בשביל שלא יעלה שוב על המגלשה.
"בדיוק! אז עכשיו, תפסיק להיות אידיוט ופשוט תיסע לשם." ג'ין הסכים וחיזק.
"ונגיד ואני מוכן ללכת, איך אני אמור להגיע לשם?" ג'ימין עדיין לא הסכים לגמריי.
"הוסוק ייקח אותך." ג'ונגקוק אמר וקפץ מהנדנדה גורם לך לצחוק מהילדותיות שבה הוא עשה את זה. "נכון הוסוק?"
"אני מניח שאני יכול לעשות את זה." הוסוק אמר וחייך. "אבל למה תמיד מנדבים אותי?"
"כי ככה." ג'ונגקוק אמר וטפח לו על הכתף, שוב גורם לך לצחוק מהילדותיות שלו.
"גם ג'ין יכול לעשות את זה." טאהיונג החליט לנדב גם אותו ולהציק לו על הדרך.
"אני? לעשות מה? לנסוע לשדה תעופה רק בשביל שהם יוכלו לדבר? אין סיכוי." ג'ין אמר מיד. "הוסוק, תהנה לך."
"אוף, בסדר. מה אני לא אעשה בשביל החברים שלי." הוא אמר בציוניות ומשך את ג'ימין אל הרכב.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
