טום
זאת הייתה הופעה ארוכה יחסית לשאר ההופעות שלנו. כבר נהייתי מותש לגמרי אך אני עדיין הייתי חייב לשמוע את מה שיש לקמילה לספר לי.
אחרי שראיתי אותה בוכה ככה לא יכולתי לכעוס עליה יותר.
ידעתי שקרה שם משהו אבל לא חשבתי שזה עד כדי כך גרוע.
במיוחד שזה גרם לה לבכות ככה.
התקרבתי אל החדר שלי וציפיתי לראות שם את קמילה אך שפתחתי את הדלת מארק עמד שם עם זרועותיו שלובות וסיגריה בפיו.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בכעס וניגשתי אל שידת בשביל להוריד את האיפור השחור מתוך עיניים.
"רציתי לדבר איתך. על אתמול"
"לא מעוניין. עוף מפה" עניתי באדישות.
"בחייך,גבר. אני מצטער על מה שקרה. הייתי שיכור מת." הבטתי בו דרך המראה וראיתי בעיניו שהוא באמת מצטער על זה אך זה עדיין לא אומר שהוא להתנהג כמו בן זונה.
הוא היה ממש חרא אמיתי אתמול וזה הרתיח אותי עד רצח.
לבסוף נאנחתי וזרקתי את מגבון על השידה והסתובבתי לעברו.
"שהיה לך ברור שאתה חייב לי על זה. תסתכל" הצבעתי על השפה הפצועה שלי.
"זה חרא אמיתי. וגם הרסת את הפנים היפות שלי. אל תחשוב סלחתי לך בכזאת קלות" הרמתי לעברו גבה ומארק חייך חיוך קטן.
"מה שתרצה אני יעשה. רק שנחזור להיות חברים,גבר"
עברתי יד בשערי וחשבתי מה הוא יכול לעשות בשבילי.
"אתה יודע מה. לך לדור הוא כבר אמצא לך משהו,הוא טוב בחרא הזה" עבר פתאום בפניו של מארק בהלה קטנה.
"לא,אחי. אל תעשה לי את זה. דור יכול להיות אכזרי" מארק מתחנן אליי.
"אני יודע. בגלל זה אני נותן לו לבחור" אני מחייך.
מארק מעבר יד בשערו ונראה מתוסכל,"פאק. בסדר. אני הולך אליו עכשיו" אמר בכעס ויצא מחדר במהירות.
גלגלתי את עיניי וחזרתי לנקות את האיפור שנשאר על פניי.
אחרי חצי שעה נשמע דפקה על הדלת ואחותי דריה נכנסה פנימה.
"הייתה הופעה מטורפת,אחי." דריה קפצה על השידה האיפור והתיישבה עליה.
"כן. רגיל כזה" שילבתי את זרועותיי על חזהי ונשענתי עם מותן על שידה.
"מה קרה?" דריה שאלה בדאגה.
"אני לא חושב שאני צריך לדבר איתך על זה" מלמלתי.
דריה הזיזה את שיערה מפנייה והביטה בי בהבנה.
"קמילה?" הנהנתי.
"הכל טוב,טום. אני רואה שעובר עליה משהו ואני בטוחה בזה שהיא תדבר איתך על זה בסוף של דבר.חוץ מזה,מה בדיוק קורה ביניכם?" היא הרימה לעברי גבה שואלת.
משכתי בכתפיי,"אני בעצמי עדיין לא יודע. פאק. קורה משהו מוזר בגוף שלי,כאילו כל פעם שהיא לידי הגוף שלי מזיע ולב שלי דופק במהירות. זה אף פעם לא קרה לי. עם אף בחורה" אני פאקינג לא מבין למה אני מספר לה על זה בכלל.
דריה חייכה לעברי חיוך קורן.
"מה?" שאלתי.
"אתה מאוהב בה" היא אומרת ומצחקקת.
"מה?! לא! מאיפה הבאת את זה פתאום?!" הייתי המום ממה שהיא אמרה עכשיו.
דריה גלגלה לעברי עיניים,"תמשיך לספר את זה לעצמך. אבל אתה בהחלט מאוהב בה" דריה קפצה חזרה על רגלייה והתקדמה לדלת אך נעצרה כשהיא כמעט כבר הייתה בחוץ.
"תעשה את הדבר הנכון,טום. היא בחורה טובה ויש לה לב זהב חבל שתפסיד אותה" היא אמרה ונעלמה.
נפלתי על הספה שמאחורי ועברתי את ידי על פניי.
מה לעזאזל אני עושה עכשיו?!
אני מת לראות את קמילה ולבדוק אם היא בסדר אבל.....
פאק!
למה אני דואג כל כך לבחורה הזאת ?!
היא מטריפה לי את השכל.
יכול להיות שאני באמת אוהב אותה....?
לא אין מצב.
נכון?
................
כשסוף סוף יצאתי מהיציאה האחורית של האולם,ראיתי שכל חברי הלהקה כבר בתוך הואן ומחכים רק לי.
"או,סוף סוף. הכוכב שלנו הגיע!" צעק דור כשנכנסתי לואן ומהיר לרכוך את זרועו סביב צווארי ולשפשף את הקרקפת שלי.
כולם צחקו משטויות של דור בזמן שאני ניסיתי להעיף אותו ממני.
"עזוב אותי,משוגע אחד!" דחפתי אותו ממני והוא המשיך לצחוק אך אני לא התייחסתי אליו.
עיניי ישר ניסו לחפש את קמילה.
בסוף מצאתי אותה יושבת מקדימה ליד דריה ומילי אך נשארת שקטה.
אני יכול להרגיש מפה את כל המחשבות שמתרוצצות לה בראש עכשיו.
אני חייב לתפוס אותה לבד היום במלון,אני רוצה לדעת מה קרה לה ולמה היא בכתה ככה בזרועותיי.
רק להיזכר בזה שוב כאב חד תוקפת חזהי.
מה קורה בראש שלך,שלגיה?
YOU ARE READING
צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.
Romanceטום מוריס הוא סולן בלהקה ״רוקס-מייק״ הילד הרע ואליל הבנות. זמר רוק ,חתיך ,מקועקע. לטום יש אחות תאומה בשם דריה שהיא נשואה לראש המאפיה של לאס וגאס. טום אשים את עצמו שבגללו אחותו נשואה לראש המאפיה,בגלל טעות שהוא עשה. הוא היה מחור לאלכוהול וסמים הוא...
