הם אומרים לטאהיונג שהוא צריך להיזהר מג'ונגקוק, והוא באמת נזהר. הוא באמת מקשיב ובאמת שומר על מרחק. מי שלא עושה את זה הוא ג'ונגקוק עצמו, שכבר ביום הראשון מסמן את התלמיד החדש כמטרה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
לשירותים, כמובן. שם ג'ונגקוק נעל אותם בפנים והאזין לטאהיונג מקיא את נשמתו החוצה. ג'ונגקוק, בכנות, רצה ללכת. הצלילים הללו לא העלו שום דבר חוץ מרצון זהה לשל טאהיונג, אבל הוא המשיך לעמוד שעון על הקיר. הוא לא יכול להשאיר את טאהיונג לבדו. הוא גם לא רוצה.
טאהיונג מנגב את הפה עם נייר טואלט ומוריד את המים בשירותים, הוא שוטף את הפה היטב בכיור וג'ונגקוק מושיט לו את אחת המגבות שלו. הוא מנגב את פניו ומעיף מבט במראו המרושל במראה. הוא, בכנות, לא נראה משהו. מבטו עובר אל ג'ונגקוק, שעומד לידו, לוקח מידו את אותה המגבת ותולה אותה בחזרה.
ג'ונגקוק מרים את מבטו אל העיניים של טאהיונג שנועצות בו מבט. הם שותקים, לא ממש יודעים מה לעשות מעכשיו.
"כמה אנשים ראו את זה?" טאהיונג הראשון לפתוח את פיו בשאלה שמטרידה אותו אישית.
"שהקאת? רק אני." ג'ונגקוק יודע שטאהיונג לא מדבר על זה.
"לא, נו..." טאהיונג נאנח. "למטה, בסלון." הוא גומע את רוקו.
"לא הרבה," עונה ג'ונגקוק בנחת. אותו העניין הזה לא מעניין בכלל. "אולי עשרים."
"שיעבירו את זה לעוד עשרים..." ממלמל טאהיונג, משפיל את מבטו.
"אם אתה רוצה אני ארד לשפוך על נאמג'ון אלכוהול והם ישכחו מזה." ג'ונגקוק מושך את ידו אל המנעול של הדלת.
"לא!" טאהיונג עוצר אותו. זה לא שג'ונגקוק היה מוכן ללכת עכשיו, אבל הוא בהחלט היה עושה את זה. הוא, לכל הרוחות, היה עושה כל דבר.
"תראה, לא אכפת לי מכל האנשים האלה, אני פשוט רוצה ש..." את מילותיו של ג'ונגקוק קוטעת דפיקה חזקה בדלת.
"טאהיונג! אתה שם?" קולו של ג'ימין נשמע מבחוץ. "תפתח לי!"
טאהיונג מסתכל על הדלת בחרדה. ג'ימין בחוץ, אם הוא לא ראה אז הוא בטוח כבר שמע על זה. הוא מרים את מבטו אל ג'ונגקוק, שואל בלי קול מה לעשות, בזמן שהשני נותן לו את מלוא הבחירה.
"טאהיונג!" ג'ימין ממשיך לדפוק על הדלת.
אם טאהיונג יפתח לו, הוא יראה את שניהם כאן וג'ימין בטוח לא יאהב את זה. אם טאהיונג ייצא אליו וישאיר את ג'ונגקוק בפנים, אז איך ג'ונגקוק ירגיש? ואם ישאר לשתוק בפנים, רק ידחה את הבעיה שנוצרה.
טאהיונג נעמד מול הדלת, מסובב את המנעול ופותח אותה רק מעט.
"טאהיונג!" ג'ימין, שנראה לחוץ ומודאג בשביל חברו, מנסה להיכנס פנימה, אך טאהיונג מונע ממנו לפתוח את הדלת מאחוריה עומד ג'ונגקוק. "אתה בסדר?"
"לא הורדתי את המים בשירותים." הוא מזהיר את ג'ימין שבאותו הרגע עוצר את נסיותיו להיכנס. "אני צריך להוציא את כל מה ששתיתי, תן לי עשר דקות." הוא מבקש, ודמעות מצטברות בקצה עיניו.
ג'ימין, שרצה לשאול כל כך הרבה שאלות, מצמיד את שפתיו ושותק, סוגר את הדלת מול הפרצוף של טאהיונג ונותן לו להמשיך להקיא.
טאהיונג מוחא את הדמעות ומסתכל על ג'ונגקוק. "רצית לעשות משהו מטורף, לא?" הוא שואל, אבל ג'ונגקוק שומע התחננות בקולו.
