פרקי בונוס בן ושירי ❤️

פרק 1

שימו לב,
פרקי הבונוס מכילים ספויילרים ומתרחשים אחרי סיום הספר השני.
מומלץ למי שלא קרא עדיין את הדואט קודם כל לקרוא אותו, ואחר כך לבוא ולקרוא את הפרקים שאעלה כאן, אחרת תהרסו לעצמכם.
תהנו הכי בעולםםםםםם ❤️🙏

###

שכבתי על המיטה הענקית שבחדר השינה כשידי מונפת באוויר מול עיניי.
חייכתי חיוך של מטומטמת בזמן שעיניי בחנו את טבעת היהלום מכל זווית אפשרית. כמובן שלא היהלום הוא זה שעניין אותי, למרות שאף אישה לא תצליח לא להתרשם מיהלום כזה, אלא התרגשתי מהמשמעות של זה.
אני עומדת להתחתן עם הגבר הכי מטורף עלי אדמות, ואני לא יכולה לחכות לרגע שזה יקרה.
לא רק שהוא מטורף בפני עצמו – הוא גם מטורף עליי עד כדי כך שהוא החליט לקנות טבעת ספייר למקרה שאאבד את זו.
אבל אין סיכוי שאאבד אותה.
אין סיכוי שהיא תרד אי פעם מהאצבע שלי, אלא אם כן האיראנים יחליטו לחטוף אותי ולכרות לי את האצבע.
"על מה את חושבת כל כך הרבה זמן?" קולו של בן גרם לי להסיט את מבטי אל פתח הדלת. הוא עמד לצד המשקוף ונשען עליו כשידיו משולבות בחזהו.
הפה שלי נפער אוטומטית למראה האלוהי הזה שלו, עומד בנונשלנטיות גמורה עירום לחלוטין חוץ ממגבת שעטפה את מותניו והסתירה ממני את הדבר הקדוש בעולם.
"אני?" הרגשתי את הרוק מתייבש בגרוני.
"אני עומד פה כבר יותר משתי דקות ואת עדיין לבושה." עיניו סרקו אותי כמו חיה טורפת.
התגלגלתי על צידיי גופי והחזרתי לו מבט חולני, "אה באמת? אולי כדאי שתתקן את זה מר הראל."
הוא חייך חצי חיוך זחוח וצעד לעברי. ליבי החל להלום בפראות כאילו זו הפעם הראשונה שפגשתי אותו במסדרון בית הספר.
"אין לי שום בעיה עם זה, גברת הראל," הוא החזיר. התיישבתי על ברכיי בבת אחת והבטתי בו נרגשת עד עמקי נשמתי.
"תגיד את זה שוב," התחננתי.
"להגיד מה?" הוא צחק לנוכח התגובה הדרמטית שלי.
"גברת הראל... תגיד את זה," הנחתי את ידיי על חזהו החשוף והבטתי עמוק לתוך עיניו.
ידיו עטפו את מותניי והצמידו אותי אל הזיקפה הרותחת שבצבצה מתחת למגבת, "גברת הראל" הוא לחש לנגד שפתיי.
נפלתי לתוך זרועותיו בעיניים עצומות והנחתי את ידי על מצחי, מזייפת התעלפות.
"אלוהים זהו, אני במוות קליני." לחשתי לעצמי.

הוא תפס את מותני והניף אותי מעלה, "את באמת חושבת שאני ארשה לך למות לפניי?" הוא הרים אותי על כתפו והפליק לישבני בחזקה.
"זה מה שעומד לקרות. אני לא יכולה גם לראות אותך במגבת, גם לראות על האצבע שלי טבעת יהלום וגם לשמוע אותך קורא לי גברת הראל. אתה לא חושב שאלה יותר מידי סכנות מוות אפשריות?" ניערתי את רגליי באוויר. הוא הפיל אותי לאחור על המיטה, תפס את המגבת מעל מותניו ושלף אותה מעליו בתנופה.
עיניי ירדו מטה במהירות האור.
"אני לא מאמינה שהזין הזה עומד להיות שלי לכל החיים." לחשתי בהוקרת תודה.
"את שוב מחפיצה אותי גברת הראל, ואני לא יודע אם אני אוהב את זה." אצבעותיו גיששו את דרכן במעלה בטני, מסמררות את כל שערותיי באחת.
"אתה מת על זה," גנחתי בעונג.
החיוך שלו התרחב, "כמה שאת צודקת ילדה שלי," הוא עטף את מותני ביד אחת והניף אותי באוויר, הופך אותנו כך שעכשיו אני מעליו, "עכשיו שבי על הזין הזה שעומד להיות שלך לכל החיים ותעשי איתו משהו." פקד עליי.
הרמתי את ראשי אל התקרה ועצמתי את עיניי. ידיו אחזו במותניי והחלו להניע אותי בתנועות מעגליות.
"אני מאושרת מידיי," לחשתי.
"אין דבר כזה מאושרת מידיי," הוא ענה בהיסח דעת וידעתי שהוא לא באמת מרוכז בשמחה שלי עכשיו. כל מה שהתרכז בו היה התחת שלי שרוקד מעליו.
הוא עצר אותי לרגע, פתח את רוכסן הג'ינס שלי והפך אותי שוב על הגב. התנשפתי בפראות וצחקתי צחוק מתגלגל.
"כמה זמן אני צריך לחכות שתורידי ממך את הג'ינס הקצר הזה? אה? למה את בכלל לובשת דבר כזה? אני אישרתי את זה?" הוא כיווץ את עיניו ומשך אותו דרך רגליי כמעט באלימות.
"לא ידעתי שאתה אמור לאשר את זה." התגריתי בו.
"אני אמור לאשר כל דבר שאת לובשת." הוא זרק לעברי מבט מזהיר, כזה שמזכיר לי את מקומי בשרשרת ההיררכיה.
"עברו שנתיים ועוד לא התייאשת מלנסות לקבוע לי מה ללבוש?" צחקתי.
"עוד לא הבנת שאני אף פעם לא מתייאש?" הוא רכן אל רגליי, והחל להתקרב באיטיות אל מפשעתי. עיניו נשארו נעולות בעיניי במשך כל הזמן הזה.
"מה זה?" הוא שאל ותפס את פס התחתונים בשיניו.
"תחתונים." השבתי בסתמיות.
"אני לא מכיר מושג כזה 'תחתונים'." הוא משך אותם הצידה ואחז בהם באצבעותיו. בלעתי את רוקי בהתרגשות וציפייה וזרקתי את ראשי לאחור.
אלוהים.
כל פעם איתו מרגישה כמו הפעם הראשונה. בכל פעם הוא חושף עוד צד משוגע שלא הכרתי, ומביא אותי לשיאים חדשים שלא דמיינתי מעולם.
הלשון שלו החליקה על הדגדגן שלי וגרמה לי להבין שאני עומדת לגמור מהר יותר הלילה, בעיקר כי עדיין הייתי שרויה באופוריה מאז הצעת הנישואין. כל דבר ריגש אותי, כל דבר הקפיץ אותי והגביר את העונג שהרגשתי.
הייתי על הקצה.
רגליי החלו לרעוד והוא תפס בהם. פקחתי את עיניי ושלחתי אליו מבט שאומר 'אני מתרגשת מידיי'.
הוא קלט אותי והחל לצחוק, "מישהי פה חוותה כבר אורגזמה מוקדמת." הקניט.
"המילים שלך משגעות אותי כמו הלשון שלך." לחשתי ותחבתי את אצבעותיי לתוך שערותיו, מושכת אותו מעלה לעברי.
הוא טיפס מעליי ונצמד אל שפתיי לנשיקה רותחת ומופרעת.

תוך כדי הנשיקה הזו הוא חדר אליי בפתאומיות וגרם לי לזעוק לשמיים.
"פאק!!!" גנחתי בחזקה.
הוא נהם בעונג, דחף את ראשו בתוך שקע צווארי ונדחק עמוק יותר לתוכי עד שלא הותיר אפילו מרווח קטנטן.
הנעתי את אגני קדימה ואחורה, נעה ביחד איתו לפי הקצב החולני שהקציב לנו, עד שהוא עטף את מותני ושוב הפך את שנינו והושיב אותי עליו.
התמקמתי ישירות על הזין הרותח שלו והתחלתי לדהור.
"אחחח כמה שאת ילדה טובה," הוא הפליק לישבני בעוצמה בזמן שרכבתי עליו, וגרם לי להגביר את הקצב.
"אני לא עומדת בזה בן."
"את לא צריכה לעמוד, רק לשבת מתוקה." הוא חייך בשביעות רצון והמשיך לעזור לי לנוע עליו. שנינו גנחנו בעוצמה, ידיו אחזו בפלחים שלי ודחפו את ישבני לכיוונו שוב ושוב.
"אני גומרת," ניערתי את ראשי במטרה להילחם בזה, אך ידעתי שזה אבוד.
"עוד קצת יפה שלי, עוד קצת,"
"אני לא יכולה," גנחתי חזק.
"את יכולה, אני רוצה שנגמור ביחד."
התפללתי בליבי להחזיק מעמד בקצב הפסיכי שלו, אך נכנעתי תוך רגע וגמרתי בעוצמה משוגעת. כל גופי רעד בזמן הגלים החשמליים שהכו בי, אך בתוך רגע ראיתי את פרצופו של בן מתכווץ גם הוא, והבנתי שהוא גומר ביחד איתי.
חיוך רחב נפרש על שפתיי כששנינו התנשפנו כמו חיות צמאות דם.
"אתה גאה בי שהחזקתי מעמד?" פרסתי את כפות ידיי תחת סנטרי ומצמצתי אליו בחיוך.
"אני תמיד גאה בך," הוא השיב בטון נמוך ומתנשף, ולפתע החל להזיז את אגני שוב בעזרת ידיו. תליתי בו מבט מבולבל ונדהם.
"מה אתה עושה? הרגע גמרת! זה לא הספיק לך?"
"שום דבר לא מספיק לי ממך." הוא הפך אותי על גבי והצמיד את שפתיו אל הדגדגן המגורה והפועם שלי.
"אתה חולה מין." לחשתי בעונג ועצמתי את עיניי בחיוך.
"אני חולה אהבה." הוא השיב בניצחון.