Part 12

240 35 33
                                    

נייל: נו?????

נייל: מה אתם חושבים עליה?

נייל: נכון שהיא מושלמת?

ליאם: כן חמודה

ליאם: לא מבין מה היא מצאה בך אבל כן

לואי: כן אה

לואי: איך הכרתם בכלל?

לואי: לא הגרסא המלאה כמובן אני מת לישון

נייל: אתה רשע

ליאם: חדש?

נייל: לא

נייל: בכל מקרה זוכר את היום שהלכתי למועדון עם ליאם וכתבתי לך שהוא נעלם עם איזה מישהי?

ליאם: רגע מה מתי

נייל: לפני כמה חודשים?

ליאם: לפני כמה חודשים ורק עכשיו אתה מכיר לנו אותה?

לואי: נפגעתי

נייל: בחייכם רציתי לראות שזה רציני

לואי: יש לך מזל שהיא הייתה נחמדה אתמול

ליאם: כן יש לך את האישור שלנו

נייל: יש

נייל: יש רעשים מהסלון

נייל: אם זה פורץ?

ליאם: נייל תרגע זה לא פורץ

נייל: אני שומע צעדים!!!!

נייל: אם אני אמות תמסרו לסופיה שאהבתי אותה

לואי: בסדר

נייל: לעזאזל לואי היינו צריכים להשאר לישון אצלך!

לואי: על מה מתערבים שזה אח שלך מכין אוכל ולא פורץ?

נייל: זה לא הזמן להתערבויות!

גלגלתי את עיניי בחיוך והנחתי את הטלפון על המיטה, מניד בראשי כלא מאמין, עם כמה שאני אוהב את נייל הוא פשוט אידיוט אבל זה מה שהופך אותו למי שהוא. קמתי מהמיטה וירדתי בשקט לקומה התחתונה, מסדר תוך כדי את שיערי מעט.

זמזמתי לעצמי את אחד השירים האוהבים עליי שנתקעו אצלי בראש ומגזתי לי כוס מים.

״מה אתה עושה כאן?״ שמעתי קול צרוד מאחורי שהבהיל אותי וגרם לי לשפוך את המים בבהלה.

״פאקינג גר פה הארי מה נסגר״ מלמלתי בכעס וניקיתי את המים שנשפכו, הוא כמעט עשה לי התקף לב!

״כן זה נשמע די הגיוני״ מלמל והתקרב אליי, מתיישב על אחד מכיסאות האי שבמטבח ומסתכל עליי, הרגשתי את מבטו סורק את כל גופי, ליבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה כשהסתובבתי אליו.

״מה?״ מלמלתי במבוכה, מניח את הכוס הריקה בתוך הכיור ומתקרב אך לא יותר מידי אל הכיסא שבו ישב.

״סתם פשוט פעם הבאה היית אומר לי הייתי מביא לך חולצה אחרת נקייה״ אמר בחיוך מעושה, הסתכלתי עליו מבולבל והוא נשך את שפתו התחתונה בחוזקה כשהסתכל על ירכיי החשופות ולפתע נזכרתי שירדתי אך ורק בזוג בוקסר לבן ובחולצה של הארי שמצאתי בחדר של זאין לפני כמה ימים והשתמשתי בה בתור פיגמה, מנצל את זה שהריח שלו עוד עליה.

הרגשתי את לחיי שורפות ממבוכה, ״א-אני מצטער אני אחזיר לך אותה-

״שלא תעז״ אמר בקול מחוספס וברור, שלא משאיר שום מקום לספק בקולו.

״תשאיר אותה אצלך, היא גם ככה נראית הרבה יותר טוב עליך״ הוא ליקק את שפתו ופאק אני מרגיש שבכל רגע אני עומד לאבד את זה לגמרי.
אין לו מושג אפילו כמה השפעה יש לו עליי...

״אני אעלה לחדר״ מלמלתי במבוכה, מסתובב לכיוון המדרגות אך לרגע לפני שעליתי שמעתי רעש מהכיסא ואת קולו של הארי רגע לאחר מכן.

״חכה, אני בא״

Style// L.SWhere stories live. Discover now