Style// L.S

Part 22

פתחתי את הארון בפעם החמישית באנחה, אני לא מוצא שום דבר ללבוש והארי אמור להיות כאן בעוד 10 דקות! נשכתי את שפתי התחתונה בחוזקה והפכתי את הערימה המסודרת בניסיון למצוא איזו חולצה יפה ללבוש ואיזה גינס שיראה עליי טוב.

הארי בטח עומד להראות הרבה יותר טוב ממני, עם השיער הארוך היפה שלו החיוך הממכר עם הגומות פאק הוא פשוט מושלם, אני בטח נראה כמו כלום ושום דבר לידו אני פשוט לא יכול להאמין שזה באמת קורה, שהוא שלי. החבר הכי טוב של אחי, הארי סטיילס אותו האחד שגדלנו ביחד, שההורים שלנו חברים הכי טובים ושאני מכיר אותו מאז שאני זוכר את עצמי אצלנו בבית, אותו אחד שהיה הקראש הראשון שלי, הבחור הראשון שבאמת רציתי עכשיו לוקח אותי לדייט. זה פשוט טוב מכדי להיות אמיתי..

לפתע מצאתי את הסקיני גינס השחור האהוב עליי וחולצה טי שירט לבנה, זה אמנם די פשוט אבל נסתדר עם מה שיש. לבשתי את הבגדים במהירות וסידרתי את שיערי בצורה שזכרתי שהארי החמיא לי לגביה לפני כמה ימים שהיה כאן, הוא בדיוק היה אצל זאין והתגנב אליי לחדר לכמה דקות, לא אשקר, לגמרי יש משהו סקסי בכל ההתגנבויות האלה, שזה משהו רק שלנו אבל בתוך כל זה פשוט רציתי לצעוק לעולם שהוא שלי ולא להסתתר.

צלצול קטן נשמע מהטלפון שלי ומיד קראתי את ההודעה של הארי.

״אני למטה לוּ״

לקחתי נשימה עמוקה והשפרצתי קצת מהבושם שלי לפני שהסתכלתי על עצמי בפעם האחרונה במראה וירדתי במהירות לקומה התחתונה, פוגש בזאין שישב בסלון עם בקבוק קולה לידו. גלגלתי את עיניי בחיוך ופתחתי את הדלת עד שקולו נשמע ועצר אותי.

״לאן?״ שאל והסתובבתי לעברו במבוכה, ״סתם לנייל״ מלמלתי והוא גלגל את עיניו.

״לנייל ככה? לואי אל תנסה לעבוד עליי אני יודע שאתה הולך להפגש עם הארי״ אמר וליבי הלם בחוזקה.

״מ-מה״ הסתכלתי עליו לא מאמין, איך הוא יודע? הוא גיחך וקם ממקומו, מתקרב אליי בצעדים קטנים.

״באמת לואי ללכת עם החבר הכי טוב שלי? ועוד עם אידיוט כמוהו?״ אמר בזלזול ורציתי לסטור לו, שלא ידבר עליו ככה.

״זאין״ נאנחתי, רוצה פשוט לעוף מכאן ולהיות עם הארי כבר. נמנעתי כל כך הרבה פעמים מעימותים כאלה, זאת הסיבה שפחדתי לספר לו ועכשיו זה מתפוצץ לי בפרצוף.

״איך אתה יודע בכלל?״ שאלתי והוא העביר את ידו בשיערו ונשען בחזרה על הספה.

״ראיתי את ההתכתבות שלכם אתמול״ מלמל ופערתי את עיניי, ״פאקינג חיטטת לי בטלפון? באיזה אומץ?״ קראתי בתסכול.

״בחייך לואי השארת את הטלפון פתוח על הצ'אט איתו אל תהיה אידיוט״ אמר ונשכתי את שפתי התחתונה בחוזקה. ״אני חייב ללכת״ מלמלתי והוא הנהן בחוסר עיניין וחזר לסדרה שראה. נאנחתי ויצאתי מהבית, סוגר את הדלת אחרי ומתקדם למכונית של הארי שחנתה מחוץ לשביל הגישה לבית שלי רעש של טריקת דלת נשמע ממנה והארי יצא מתוכה בחיוך, הוא נשען על הרכב והסתכל לעברי בוחן את גופי מלמעלה עד למטה, הרגשתי את לחיי מאדימות ולפתע את כל הבעיות שלי נמחקות בשנייה.

הנחתי את ידי על לחיו והפגשתי את שפתינו לנשיקה קטנה, ״היי״ מלמלתי בביישנות והוא חייך והוציא מאחורי גבו זר פרחים כחולים, מהסוג האהוב עליי. ״היי לו״ חייך חיוך שחשף את הגומות שלו, ליבי הלם בחוזקה ולקחתי בעדינות את הפרחים מידו, מרים את מבטי אליו כלא מאמין, מרגיש אסיר תודה שיש לו אותו בתוך כל הבאלגן.