פרק 3: מלך היופי

242 11 4
                                    

^נ.מ: דמיאן^

התעוררתי בבוקר במיטה שלי כשהדבר האחרון שאני זוכר מאתמול הוא הבחור הגדול בשירותים החשוכים ואת מילותיו האחרונות ששמעתי "אני הולך-" מה הוא עשה לי כשלא הייתי בהכרה? עליתי לישיבה משכיבה על המיטה "אההה!!" כאב חד בצוואר שלי הוציא ממני צרחה קטנה שכנראה שאף אחד לא שמע

התקדמתי אל המראה בכאב עצום ודמעות
והרמתי את חולצתי בכאב

פערתי את עיני
שניי פצעים צמודים אדומים מגלידים נראו על צווארי
זה נראה כמו הכשת נחש אבל זה גם לא, זה כאילו משהו פרץ את עורי ולקח את מה שהוא צריך.
זה מפחיד

מה בדיוק קרה לי אתמול?

^-^-^-^-^

''יום טוב!'' הדודה צעקה לי מהמכונית בעוד שרלוט במושב האחורי של האוטו עושה עושה לי הצגת פרידה קצרה מאולתרת וחמודה הכוללת אותה מתנהגת כמו אלמה במצוקה אני חייכתי נופפתי להן לשלום ותוך שניות ספורות כל מה שנותר זה ענן עשן קטן בגלל שהמכונית הזאת ממש ישנה ושבורה.
והנה מתחיל לו עוד יום שבו אצתרך להעמיד פנים שהכל בסדר ולא כואב לי הצוואר כאילו פגע לי שם ברק ואז דוב גריזלי בא ושרט אותי עד זוב דם ואז ההורים שלי - ההורים האמיתיים שלי, לא הדודים המגעילים שלי, באים ושמים לי מלח על הפצעים, אז כן אני מרגיש חרא, אתמול כשהתעוררתי לכאב הזה, למזלי זה היה יום ראשון ולא הייתי צריך ללכת לבית ספר, אבל היום אני כן צריך! זה אפשרי לבכות במחשבות שלי? עכשיו כל היום אני אצטרך להסתובב עם צעיף למרות שעדיין חם, בעוד שהצעיף מגרד ונוגע בפצעים שלי ובא לי למותת ואסור לי לפספס לימודים אחרת הדוד שלי ירצח אותי בכללי אני דיי בטוח שזה יקרה במוקדם או מאוחר ואני ממש לא רוצה לחזור הביתה עכשיו, אחח אין לי כוח לחיים שלי

''בוקר טוב'' אמרתי לשומר בחיוך מזויף כי החיוך האמיתי שלי בחופשה ונכנסתי אל בית הספר. הדבר הראשון שעיני רואות זה בחור גדול שרירי וגבוה בעל שיער חום בהיר עיניים ירוקות בהירות מהפנטות ועור שזוף, למה הוא כל כך יפה לעזאזל! בעודי מתבונן בפניו היפות ובידיו הגדולות והחזקות…. בכל מקרה בעודי עושה את מה שלא קרה שם… מבטו תפס את מבטי והוא קפא לרגע ואז המשיך לדבר עם חבריו, בקבוצה הסגורה שלו,

לקחתי את זה כסימן לגרור את רגלי ולהתקדם לכיתה.

רגע, "מלך היופי", "מנהיג הקבוצה הסגורה", זה בטח הוא! זה חייב להיות הוא! ולא ראיתי אותו בשבוע שעבר, גיליתי מי זה בלי רובין! מי היה מאמין!

הגעתי אל הלוקר שלי לוקח את הספרים כשהרגשתי שמישהו קופץ עלי מאחורה ומבהיל אותי עד מוות "אהההה!" צעקתי מההלם, שתבינו לא שהם מכאיבים לי בחתכים שדוד שלי עשה לי, זה פשוט שאין לי מושג מי זה… ויש לי ניסיון ארוך טווח עם בריונות. בקיצור דילגתי על כמה פעימות לב

protect you להגן עליך b×bWhere stories live. Discover now