ירדתי במדרגות והרגשתי את החרדה בקרבי גוברת עד שכמעט נפלתי במדרגות כשראיתי את רגליו ועם כל מדרגה-ומדרגה גם את שאר חלקי גופו
מייק.
האקס
שמירר
לי
את
החיים
אפילו יותר מניקולאס
"אמרתי לך שאת אף פעם לא תצליחי לברוח ממני. אף פעם לא הצלחת ואת אף פעם לא תצליחי"
"אי...ך הגעת ל...לכאן" אמרתי בקול חנוק,רועד ואחזתי במעקה בכדי למנוע נפילה אכזרית
אל תתני לו לשבור אותך מותק
"סודות לא מגלים" אמר בחיוך אכזרי כשידיו צלולות בתוך כיסי הגינס האחוריים שלו.
"תלך מכאן" אמרתי בקול שבור
"אמרתי לך כבר שאנלי" אמר והתקדם עוד צעד "אם את תלכי אני אלך אחרייך ואם אמות גם את תמותי"
"מייק בבקשה"
נקודת מבט ניקולאס
"מה לוקח להם כלכך הרבה זמן?" שאלתי בחוסר סבלנות את ניק.
כשחיכיתי לתשובה שלא קיבלתי מניק הסתובבתי והבחנתי בו בוהה בקיר כמו אידיוט, איבדתי עשונות
"ניק!"
"פיקי" תיקן אותי. "ואתה דיקי" הוסיך כשחיול אידיוטי מרוח על פניו
"תשוק כבר!" זרקתי לכיוונו כרית וצלקקתי כשפגעה בו ישירות בפרצוף
"מניאק!" צעק וזרק אותה אליי חזרה
"תביא סיגריה אחת" הצבעתי על כיסו ,הוא שלף קופסא והוציא שתי סיגריות. "ביקשתי אחת"
"לא כל העולם סובב סביבך דיקי!" התפרץ ,הניח סיגריה בשפתיו והושיט לי את השניה.
יצאתי למרפסת,הדלקתי את הסיגריה ושאפתי ממנה עמוקות
"בבקשה מייק, תלך מכאן!"קולה המוכר של שאנל נאנק
"תשתקי!" קול גברי אחר ענה לשאנל ובאותו רגע איבדתי את זה
"שאנל!" צעקתי אבל אף אחד לא ענה. רק הדממה העלובה
"כ-כן?" ענתה בגמגום.
"אמרת לי לחכות לך כאן בחדר!" צעקתי כדי ששניהם יישמעו אותי בבירור והסתובבתי כדי להביט בניק שמלמל מילים ללא קול כמו 'מה אתה עושה?! מה אתה דפוק?!'
סימנתי לו לשתוק על אצבעי וחיכיתי שתחזיר לי קול
"כ-כן אני...באה מותק א-אוליי כדי שתרד רגע ותכיר את האורח שלי?" היא גמגמהולאחר דקה הצליחה לחזור על עצמה ולהשמע אמינה יותר.
"אני יורד!" קראתי ויצאתי בריצה מהחדר כשהסיגריה עדיין מתנדנדת על זווית פי
ירדתי במדרגות כאילו שאני גיבור על בסרט פעולה. בחיים לא רצתי מהר כלכך
YOU ARE READING
שונאת לשנוא אותך
Romance*הסיפור מתרחש בין השנים 2004-2006 באמריקה* טריגרים: פגיעה עצמית הפרעות אכילה "אני שונאת לשנוא אותך שזה כבר כואב" עולמה של שאנל מרגט בת 19 הולך ומקשה על חייה. והכל בגלל אותו בחור שמכירה מאז ומתמיד. היא מתנסה בפגיעה עצמית והפרעות אכילה. עד שאותו בחור...
