נקמה בשביל הקטן שלי

''שלוש, שתיים, אחת..''

נקודת מבט: טאהיונג

''בוקר'' התעוררתי כששמעתי את האוצר הקטן שלי אומר ומתישב עליי, קורא לי ומצחקק לפני העייפות, בעודי מנסה להתעורר קצת הוא מניח נשיקה על שפתיי ומנדב בטובו ללקק אותם מה שלגמרי העיר אותי וכששם לב מנתק ומסתכל לעיניי ''בוקר טוב'' אמר מעין עייפות מעורבבת עם התרגשות וחזר לנשק אותי, ואני מייד החזרתי לו נשיקה, תופס בפרצופו כמו בבובת חרסינה, בעדינות רבה. מנשק עמוקות את שפתיו מוציא את לשוני וככה התחילה הקרב על השליטה מה שבסוף אני ניצחתי והוא גנח בעונג כשהכנסתי את לשוני לפיו טועם ממנו, מהטעם המתוק הזה שטעמתי ושארצה לטעום לעד, באותו זמן הפכתי אותו כך שהיה על הגב מתחתיי כשאני מעליו ''אהה-ה, טאה יש לימודים'' הוא גנח ואז התנתק מהנשיקה, הנעימה והמתוקה, הוא הסתכל הצידה לכיוון הדלת ונראה כאילו הוא רוצה לברוח מפה מה שבחיים לא הייתי נותן לו, ופרצופו עטה מבוכה קלה ''נכון אבל-..'' הוא עצר אותי עם אצבע על שפתיי ''היום זה היום האחרון ללימודים, נלך ללמוד ולתת את הכי טוב שלנו, כי היום אנחנו סוף סוף מסיימים עם זה, ויהיה לנו את כל הזמן שבעולם להמשיך להשתעשע ככה, עכשיו זה באמת חשוב שנלך'' אמר בפרצות מרוגז וחמוד שהייתי חייב לקחת את לחייו ולמחוץ אותם ''דא-יי טאה..-תפסיק'' הוא התפתל מתחתיי שהתחלתי לדגדג אותו והוא כמו דג שזז ימין ושמאל עד ש.. ''אהחח'' שינו גנחנו כשעלה למעלה בקפיצה מהירה ומצחו התנגש בסטר שלי ''אחח, אמרתי לך להפסיק ותראה מה קרה'' הוא אמר והתחיל לצחוק, כנראה שכח מהכאב שלו ''בסדר בסדר, יש לי רעיון איך לפצות אותך'' אמרתי ותרוממתי לישיבה ''מה זה?" שאל בהתלהבות כמו ילד קטן כך שממש לא נראה בן כמעט עשרים ואחת ''נעשה מסיבה אחר שנסיים עם חלוקת התעודות, ואז נצא לדייט, רק שנינו'' לחשתי באוזנו והרגשתי את הצמרמורת סביבו ''וואו, זה יהיה מושלם אתה לא חושב? תודה טאה'' הוא קפץ עליי כאילו אני אבא שנתן לו פרס יותר מבן זוג שהצעי מסיבה ודייט מאוחר ''אין בעד מה מתוק שלי, כל כך כיף לראות אותך שמח'' נישקתי למצחו והיבטתי עליו, על פרצופו, על עיניו, על שפתיו כשאני רואה אותו רוכן לנשק את סנטרי ''מה אתה עושה?" שאלתי בגיחוך, מנסה שגם לך המכה תבריא, היא דיי באשמתי לא?!" אמר והוזיז את ראש על כתפו ''אולי, אבל יאללה רצית ללכת לבית ספר לא?" אמרתי בהתגרות ''דיי, לא נכון טוב דיי, בוא נתארגן נתלבש נאכל משהו ונצא'' אמר ובא לקום אך הבין שכשאני יושב עליו זה פחות קורה ''טטה, קום בבקשה'' הוא אמר ''ואם לא בא לי'' חייכתי וקרבתי את פרצופי אליו ''מה תעשה?" אמרתי בקול רציני אך תמים ''אדחוף אותך'' אמר בפשטות, הוריד אותי ממנו ויצא מהשמיכה ''בוא לפה חצוף קטן'' אמרתי ותפסתי אותו ממותניו כשהוא מתחיל לצחקק ברצינות מוגברת ''נקמה, זה מה שמגיע לך, נקמה'' זייפתי צחוק מרושע של איזה דמות מסרט והוא צחק יותר חזק ובקול שהתחלתי לחשוש שיחנק ''ט-טא-טאה, בבק-שה חא חא אח-..דאיי'' הוא אמר תוך כדי צחוק מתגלגל ''טוב טוב'' אמרתי ושיחררתי אתו ממני ''עכשיו נבצע את הרעיון של מה שנלבש'' אמרתי בהנפת אצבע ''תעצום עיניים אני אלביש אותך וככה נלך, מה אומר?" שאלתי בהתרגשות ''אוקי'' ענה בקצרות, אמרתי לו להתיישב על המיטה והלכתי להביא את שקית הבגדים שקניתי שלשום.
התחלתי להלביש אותו מהתחתונים למכנסיים לחולצה ולעניבה שאחרי זה, כי בכול זאת טקס סיום, כמוהן שלא שכחתי את הגרביים בקצרות וגם את הנעליים ששמתי בעדינות מלחיצה ''עכשיו לפקוח עיניים?'' שאל ''לא, עכשיו אני מתלבש ואז תפק'' אמרתי והוא הינהן ופיהק בו זמנית שלי היה נקאה מוזר במקצת. סיימתי להתלבש והקמתי אותו מהמיטה ''מוכנים ללכת, תפקח עיינים'' אמרתי וצעקת ההתלהבות מפיו הכפילה לי את האושר של אותו יום פי כמה וכמה ''טאה זה מדהים, הבגדים, הלוק הטועם, הצבע, המידה, אתה הכי מדהין בעולם'' הוא קפץ עליי כמעט מפיל אותי אחורה ''זה כל כך יפה, מתי קנית את זה?" ההתרגשות בקולו בישרה על כך ששמח ממש 'היום הזה רק ניהיה טוב יותר' חשבתי בחיוך ''לםני כמה ימים, כשהיה לך כאב ראש קצר ויצאתי להביא לך תרופות'' אמרתי ברוגע ''טאה תודה כל כך, אנחנו זוג שלוש שנים וזה..- זה..'' הוא התחיל לדמוע ומייד אימצתי אותו לליבי, נותן לו להוציא ולשחרר את זה,ככול שככה עושים, ככה גדל הביטחון, אצלי ואצלו ''וזה.. עדיין מרגש אותי'' דמעותיו הכתימות את החולצה הלבנה שלבשתי, לא שהיה לי כל כך איכפת ''אני יודע, אבל זה הגיע לך ג'אנגקוק שלי, זה ממש הגיע לך'' אמרתי בשקט והוזזתי שיער ממצחו ל אחורי אוזנו ''תפסיק לבכות, אתה כל כך יפה, אני לא רוצה לשמוע אותך ככה'' גם אם זה מאושר התרגשות כעס או אפילו צחוק, קשה לי לראות את הדמעות שלו, זה גורם לי להרגיש שעשיתי משהו לא בסדר, אני מדיף כמובן לראות את הפרצוף המחייך שלו מאשר את זה ''אני יודע אבל, אוף למה אתה כזה מושלם'' הוא הרגיע את הדמעות ושאל אותי כשירדנו למטה ''כי אני חייב להיות מושלם ולא פחות בשביל הבן זוג שלי, אם הוא לא חושב שאני מושלם אזאני לא, כי אני קיים רק בשבילו'' אמרתי וחייכתי חזה שזה נשמע כל כך קיטשי שאפילו מתחיל להתלבט איך להגיד לו את זה בהמשך היום ''דיי, אם אתה רוצה שאפסיק לבכות אז תפסיק לרגש אותי כל שניה'' הוא התלונן כשהניח את ידיו על פניו בשביל למחות את הדמעות''אוקי, אבל רק שתדע שזה אומר שאתה 100% גיי'' אמרתי בהנפת אגודל כלפיו והוא ציחקק והניח מכות חלושות על חזהי ''אוקי אוקי, בוא נאכל משהו ונצא כי כפי שאמרת לא כדי לנו לאחר'' הסכמתי איתו והכנתי לי קורנפלקס עם חלב כשהוא טיגן לו חביתה עם כמה ירקות בצד.
''יאללה, בוא נצליח את היום הזה''

נקודת מבט: ג'אנגקוק

''זו היתה שנה מבורכת בתלמידים חכמים ומוכשרים כמוכם, אהבתי והכרתי כאן כל תלמיד וקצת עצוב לי שכל פרצופים פה יעזבו לנתיבים שונים, אך ככה מתנהלים החיים. אני מאחל לכם המשך שנה מוצלחת, וחיים מאושרים עם אהובכם, אשמח אם תבואו לבקר מדי פעם, אך כמובן שחייכם תלויים בהתנהלותכם האישית, נהנתי השנה מהספקכם ומחוכמתכם ושתלמידי השנים הבאות יהיו כמותכם''

המנהל נאם את נאומו הרגיל וכל התלמידים הריעו בסיומו כולל אני וטאהיונג, כבר אוחזים ידים בפומבי בלי שם התעניינות מה אנשים אחרים יגידו או יחשבו עלינו, שלב שכל כך שמחתי שהפנמתי כבר, זה לקח זמן.. אך זה קרה.

''זה הזמן לזרוק את הכובעים ולצעוק את המשפט שלך''

הכריז המורה המחנך שלנו, אני הסתכלתי על טאהיונג כשהוא הסתכל עליי וכמו קריאת מחשבות ידענו מה נצעק.

''שלוש, שתיים, אחת..''

''אני אוהב אותך טאהיונג''
''אני אוהב אותך ג'אנגקוק''