קניתי היום דברים למשלוחי מנות, ואני לא אכחיש ולא אאשר שהיו איזה חמש דקות שפשוט בהיתי במדפים ותהיתי מה אני אמורה לעשות כאן (ואז נזכרתי במה שאמא שלי תמיד אומרת, שגברים צריכים הוראות ספציפיות, כי אחרת הם לא מבינים. והייתי כזה "גם אני! אני לא יודעת מה הולך כאן! מה אני אמורה לעשות בכלל?!?!")
לקראת הסוף הלכתי הלוך ושוב ליד המדף של החטיפים, כי לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ודיברתי לעצמי (בקול), הייתי כזה
"מה אני עושה כאן"
"קר לי"
"כולם אוהבים את זה, בוא נקנה את זה" (אני מטומטמת, לא לשאול שאלות)
הגעתי למסקנה שיהיה לי יותר קל לקחת את החטיפים, ואז להשיג חברות שאוהבות אותם, מאשר הפוך (אני עצלנית)
בקיצור, היה קר, וירד גשם.
לא היה כיף
ועכשיו כואב לי הראש
אני לא אוהבת לצאת מהבית יותר ממה שאני צריכה (אני לא אוהבת לצאת מהבית בכללי, אבל אם אני חושבת על זה ככה אז יותר קל לי ללכת לבית ספר)
YOU ARE READING
ספר חפירות יאי
Randomציטוטים נחמדמדים וסיפורים מצחיקים (בערך) מהחיים שלי וסתם מידע לא חשוב פריקות מהתקפי רחמים עצמיים פשוט הכל
