היו אנשים שאמרו שמגע של בן האדס הורס כל דבר.
הייזל נאלצה להסכים עם זה.
"פראיטור לבסק." קייטי גרנדר נראתה כאילו היא עומדת להתפוצץ מכעס, "מה עשית למכסחה שלי?"
"מצטערת, קייטי, זה התפוצץ." הייזל העבירה יד בפעם האלף ושלוש בשיער החרב שלה, חצי ממנו נקצץ באכזריות על ידי האויב החדש שלה.
"ספרי לי." דרשה בתה של דמטר.
"אוקי," הייזל פתחה בסיפור על היום המחריד ביותר בחייה.
"אז הגעתי לכאן ממחנה יופיטר, כן? וגיליתי את הדשא מאחורי ביתן האדס במצב נורא. היו שם לפחות חמישה עכברים מתים."
"ואז שלחת את ניקו להשאיל ממני מכסחת דשא, והוא פשוט לקח אחת. וזו הייתה המכסחה שמיועדת לצמחים טורפים מוטנטיים כאלה כמו שבילי אוהבת. אלה שאכלו את הזרועות של פאולו כבר פעמיים."
"הוא לא ידע שהיא תהיה כזו עוצמתית!" מחתה הייזל, "טוב, נראה לי שהוא לא ידע, אז ניסינו להפעיל את הדבר הזה."
"משכת בידית האדומה." אמרה קייטי,
"כן, איך ידעת? בכל מקרה, זה לא פעל, אז ניקו ירד למטה ובדק את הלהבים."
"והם התעוררו לחיים וכיסחו לו את הפרצוף?"
הייזל התכווצה, "לא רק את הפרצוף, אבל הוא יחיה! זה מה שחשוב. הדבר הזה התחיל להשתולל בכל החצר וניסיתי לעצור אותו, פרנק הראה לי את הסדרה המצוירת ההיא 'אווטאר', כי הייתה שם איזו דמות עם כוחות כמו שלי, ניסיתי את התנועות שהיו שם ומתברר שזה עובד!"
"עשית את התנוחה של טוף עם הזרועות שצמודות לחזה וכפות הידיים כלפי מעלה ושילחת אבן למעוך את המכסחה היקרה שלי?"
"המכסחה היקרה שלך כמעט הרגה את אח שלי! והיא גם הצליחה להתחמק מהסלע איכשהו, אז פשוט דקרתי אותה בחרב שלי שוב ושוב."
"וזה השמיד אותה!"
"אני יודעת, וגם פלג הגוף העליון של אח שלי והשיער שלי הושמדו!"
"הם רק כמעט הושמדו, המכסחה שלי נהרסה לגמרי!"
מוסר ההשכל: לא נותנים לילדי האדס מתקופת מלחמת העולם השנייה להשתמש במכשירי חשמל.
הדבר הזה עלה לי לראש בשלוש בלילה בערך, והוא חסר פואנטה כמו שצריך.
