דו שיח
שמות הדמויות בדו שיח: אשור קורטאס, ניקולו קאסיאן
אשור שילב ידיים, "ניקולו, מה קרה לך?"
ניק צלע אל המחנה שלהם ביער, זהו, כל הטיול הזה הסתיים. והכל בגלל הסלע המטופש והרגל הניתנת-לשבירה שלו.
הם נסעו בלי שומרים או סוסים, רק שתי מזוודות ותיק כסף קטן. (באדיבות המלכה קליאו ומשאביה האין-סופיים.) אשור 'חטף' את ניק כפי שהבטיח אל חופי קראשיה, וגרר אותו לארוחה רומנטית בפנינת האמפריה, ואז מורד זיהה אותם והם נמלטו משם בספינת משא.
אשור הכיר כל פינה בפנינת האמפריה, אבל ברגע שיצאו משם הם די הלכו לאיבוד.
ניק הסמיק, "אני... אני נפלתי מעץ."
אשור הושיב את ניק על סלע בפתח האוהל שלהם וקרע את המכנסיים שלו בברך, הוא העווה את פניו, "אאוץ', העץ הזה היה עד כדי כך שווה?"
"היו עליו פירות, אין לי מושג איזה פירות, אבל... פירות."
אשור שפך מים על הפצע וניקה אותו במטלית, "אוי, ניקולו, ניקולו..."
"אנחנו לא נצטרך לחזור למיטיקה, נכון?"
אשור חייך, "אתה תוכל ללכת בעוד יום או שניים."
הוא התיישב ליד ניק וכרך זרוע סביב כתפיו, "אולי זה יעזור." הוא הצמיד את שפתיו ושפתיים של ניק.
ניק פער עיניים, זה היה מהיר, אשור נישק אותו כבר כמה פעמים, אבל זה היה באמצע קרב, או בחדר מלא אנשים, ניק כבר חשב שאשור ירד מכל העניין הזה, אבל...
"אתה אידיוט מושלם, ניקולו קאסיאן." אמר אשור.
👑
"למה אתה קורא לי ניקולו?" שאל ניק כמה שעות לאחר מכן.
אשור משך בכתפיו, "מאגנוס קורא לקליאו בשם המלא שלה."
ניק הרים גבה, "אתה משווה אותנו למאגנוס וקליאו?"
"טוב, אולי יום אחד, כשאמלוך על קראשיה, אתה תהיה הקליאו שלי."
"אתה מציע לי נישואים עכשיו?"
"אני באמת לא יודע."
אוקי, אני סוג של הגשתי את הוואנשוט הזה בתור יומן קריאה לפסח.
