הנסיכה עוצמה מעוץ התהלכה בשלווה בארמונות האדירים של ארץ אב. בדרכה לשחרר את מי שהדחליל כינה דורותי גייל.
"מה תכננת לעשות עם הילדה?" היא שאלה את המארחת שלה, המלכה לוליאנה.
"היה לה ראש טוב, אז ברור שתכננתי לקחת אותו ולהחליף בראש 26 שלי." אמרה לוליאנה בחמיצות.
"אפשר לשאול איזה ראש את חובשת עכשיו?" שאלה עוצמה.
לוליאנה נראתה שמחה להיכנס לנושא השיחה האהוב עליה. "16! נכון שהשיער האדום הזה יפהייפה?"
"נהדר," הסכימה עוצמה והבחינה שהמלכה מובילה אותה אל המדרגות הלוליניות, "את מחזיקה אותה במגדל?"
"כן, שם אני תמיד מחזיקה את הנשים עם הראשים היפים!"
"חכי לי כאן." עוצמה הרימה את גלימתה וצעדה במעלה המדרגות.
בקצה גרם המדרגות הייתה דלת פלדה כבדה של צינוק, עוצמה פתחה את הדלת ומצאה את דורותי יושבת על הרצפה.
לוליאנה צדקה, היא הייתה ילדה יפה, צעירה בשנה או שתיים מעוצמה. היה לה שיער בלונדיני קצר שנשזרו בו סרטים צבעוניים, היא לבשה שמלת כותנה לבנה, עיניה הכחולות נראו חכמות מדי בשביל ילדה בת שתיים-עשרה.
"את עוצמה מעוץ?" היא קדה לפניה ברשמיות, "תודה שאת משחררת אותי מהארמון הזה."
"אין צורך בכל הרשמיות הזאת." אמרה עוצמה, "עכשיו צאי מהדלת הזאת לפני שלוליאנה תשנה את דעתה, היא רוצה את הראש שלך, את יודעת."
דורותי קמה והלכה לפתח הדלת, "אני לא יודעת למה היא רוצה את הראש שלי, אני לא ממש יפה."
את כל כך טועה, חשבה עוצמה.
דורותי אחזה בידה של עוצמה בלי בושה ולקחה אותה במורד המדרגות, עוצמה כבר ראתה מספיק נתינים שלה וידעה לזהות אדם שהעריץ אותה אבל הניצוץ בעיניים של דורותי גייל היה יפה יותר מכל הניצוצות של תושבי עוץ גם יחד.
"הדחליל שלט בעיר האזמרגד כשעזבתי את עוץ, אז למה עכשיו את המלכה?"
"זה סיפור ארוך," אמרה עוצמה, והתחילה לספר לדורותי איך עלתה לשלטון עוץ, איך הקוסם השתלט על עוץ כשהייתה תינוקת, בתו של המלך פסטוריוס המנוח, הקוסם מסר אותה למכשפה מומבי כדי שתסביר ממנה את זהותה, מומבי הפכה אותה לתינוק זכר והתחילה לקרוא לה בשמה האמצעי, טיפטריוס, או טיפ. ואיך בתור טיפ היא בנתה את ג'ק ראש דלעת שקם לתחייה בעזרת אבקת הקסמים של מומבי. דורותי צחקה כשהיא סיפרה לה על ג'ק כשקרא לה 'אבא'. ועוצמה מעולם לא שמעה צליל מקסים יותר.
"ואז ברחנו מהבית של מומבי נתקלנו בצבא המורדות של פפריקה..." המשיכה עוצמה, (ה.כ. פפריקה זה השם של ג'ינג'ור בסדרת האנימה, כל השאר השמות מהספרים אבל פפריקה זה פשוט יותר מצחיק.) "הן השתלטו על עיר האזמרגד, לקחתי את הדחליל על סוס העץ והלכנו לבקש עזרה מאיש הפח. משם קרו הרבה דברים ובסוף גלינדה הטובה גילתה שאני בעצם עוצמה, והכריחה את מומבי להחזיר אותי להיות בת. ועכשיו אני כאן!"
......................
"את בטוחה שאת רוצה לחזור לשם?" שאלה עוצמה, אוחזת חזק בידייה של דורותי, "את נסיכה פה, הנסיכה דורותי גייל מעוץ! יש לך כאן הכל, תכשיטים ושמלות יפות, יש לך את הדחליל, איש הפח, תיקתק, סוס העץ וג'ק, ג'ליה א'ודבש... יש לך כאן אותי."
"אני מצטערת, עוצמה." אמרה דורותי בעיניים מושפלות, "אני חייבת לחזור אל דוד הנרי, הוא לא יודע אפילו אם אני עדיין בחיים, וראית כמה הוא היה עצוב בתמונת הקסמים."
"בסדר," עוצמה הרימה את סנטרה של דורותי, "רק דבר אחד לפני שתעזבי."
היא רכנה קדימה והצמידה את שפתיה לשפתיים של דורותי. העיניים של הילדה מקנזס נפערו, ואז נעצמו, היא הניחה את ידיה על עורפה הלבן של עוצמה.
"לכי לשלום, דורותי גייל."
