פרק 26

639 92 16
                                    

רוי

אנחנו מגיעים למועדון הכי מצליח של קאפו ניו יורק לאחר נסעתי כמו מטורף.

בהתחלה עשו לנו בעיות עם להיכנס לשטח של הקאפו אפשר לומר שהם עכשיו בבית חולים.

שאנחנו באים להכניס השומר בכניסה עוצר אותנו,
"אני מצטער אבל אתה לא יכול להכניס למועדון הזה."

האגרוף שלי מוכן.

ובום השומר נופל לרצפה מדמם מהאף ואני נכנס יחד עם סמואל למועדון פונה ישר למרתף שלו.

"היד שלו מדממת קצת." "זה שום דבר." אנחנו פונים למרתף אבל יש שם שני שומרים שלא נותנים לאף אחד להכנס.

אני שם את האקדח שלי על מצב שקט שאני יהרוג אותם לא היה שם רעש.

אנחנו הולכים לדלת והשומרים עוצרים אותנו, אני לא מחכה ויורה לשניהם בלב.

"וואו, אתה כנראה מתגעגע אליה ממש, אתה פאקינג מטורף." "סמואל תסתום ובוא."

שאנחנו נכנסים אנחנו לא רואים כלום חוץ מחדר בצד אבל אני מזהה את הקיר הזה זה הקיר מהסרטון של המלאך שלי.

סמואל ואני מוכנים עם האקדח שאנחנו נכנסים לחדר בשקט.

אבל אין זה אף אחד, אני וסמואל מסתובבים בחדר מחפשים משהו שקשור להיילי "פאק רוי." סמואל אמר ונתן לי את המכתב שהיה על השולחן.

'כמעט הצלחת בראבו קאפו, אבל אתה כנראה לא יודע מה אני יכול לעשות כן היילי הייתה פה בתוך הכלוב הזה שבצד החדר, קרה פה הרבה דברים שלא יכולת לדעת, אבל לא הצלחת לא הצלת אותה אתה גם לא תציל המלאך הקטן שלך לא הפסיקה לבכות בזמן שאתה היית עסוק בפגישה, אני אנסתי אותה ואתה לא היית בשבילה גם עכשיו אתה לא פה בשבילה אתה לא תצליח להציל אותה תפסיק לחפש אבל תזכור דבר אחד הכל בגללך רק בגללך."

זה באמת בגללי אני לא הייתי בשבילה שהיא הייתה צריכה אותי לא הצלחתי למצוא אותה לא הצלחתי להציל אותה היא בכתה בגללי כי פאקינג לא באתי.

והבן זונה אומר לי שהוא אנס אותה ואני פאקינג לא יודע אם זה נכון! היא שלי! היא רק פאקינג שלי! והוא המזדיין הזה לא יודע לרחם עליה אם הוא אנס אותה הוא יעבור עינויים במשך שנים אני פאקינג נשבע.

גם אם הוא לא עשה את זה הוא יבוא עינויים הוא לקח אותה ממני את שני הנשים שאני אוהב באמת.

פאק אני אפילו לא יודע מה איתה, אני פאקינג לא יודע כלום.

"בן זונה!" צעקתי והעפתי את כל הדברים שהיו סביבי.

"היי, היי אנחנו נחזיר אותה, אני מבטיח לך, תרגע." סמואל אמר ועצר אותי מלשבור את כל מה שאני רואה.

"אני לא פאקינג יכול להירגע הוא נגע במלאך שלי! הוא פאקינג הכאיב למלאך שלי! והכל פאקינג בגללי!"

"זה לא בגללך, אנחנו בכלל לא ידענו שהוא חי."
זה באשמתי רק פאקינג בגללי.

יצאתי מהחדר ראיתי שם איזה משהו עם מדים של חייל, זה חייל שלו של קאפו ניו יורק הוא היה עם חתכים בכל הפנים.

הוא ממש דומה לחייל שחטפת את היילי מהבית, אולי זה הוא?.

"אני יודע שאתה מחפש אותה, אבל אני לא אתן לך למצוא אותה אתה יודע מה עשית לי בכלל? פאקינג רצחת את אחי התאום!" זה היה בכלל הוא, אבל אח שלו שיתף איתו פעולה.

זה מגיע לו.

"איפה היא?!" הוא פאקינג לא עונה לי, הוא פשוט מתחיל לרוץ סמואל ואני אחריו.

נמאס לי לרוץ הוא לא יגיד כלום גם ככה, הוצאתי את האקדח ויריתי ירייה ברגל שלו.

"איפה היא?" שאלתי שראיתי שהחייל כבר לא נלחם בי.

"אתה רצחת אותי רצחת את החצי שלי את אחי התאום, אני בחיים לא אגיד לך, אבל אני אגיד לך דבר אחד, הכל בגללך כל מה שקורה עכשיו באשמתך, אם לא היית יוצא לפגישה אולי המלאך שלך הייתה עכשיו ב...בית."

זה פאקינג באשמתי הכל בגללי אני לא מגיע לה לא הצלחתי להגן עליה.

יריתי לחייל בלב ועזבתי את המקום בלי שאני בכלל יותר איפה היא, אבל אני אמצא אותה, אני מבטיח.

הכול בגללי עם לא הייתי יוצא לפגישה היא הייתה בבית, אני לא מגיע לה אבל אני לא יכול לוותר עליה.
________________

היילי

אני מתעוררת על הרצפה ורואה את אבא יושב לידי על הספה.

מה קרה פה? אני לא זוכרת כלום.

רגע אני כן זוכרת, משהו אני זוכרת שאבא צילם אותי ולא אמרתי מה שהייתי צריכה להגיד, והוא התעצבן.

אני זוכרת שאני על הרצפה ואבא מושך לי בחולצה ומכנסיים, אני זוכרת שצרחתי שישחרר אותי, אבל הוא לא הקשיב לי, הוא הכניס אותי לחדר.

ומשם אני לא זוכרת כלום, אולי בגלל זה הוא נתן לי לשתות וודקה בשביל שאני לא אזכור כלום ממה שקרה שם.

"א...אנס...אנסת אותי?" עדיין קשה לי לדבר ממש, "את לא זוכרת וככה זה ישאר אבל את עוד תיזכרי, אני ממש לא מצטער שעשיתי את זה היה לי מאוד כיף." אבא אמר וקם לדלת אבל לפני שהלך אמר.

"וכן אנסתי אותך."

לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא אלוהים בבקשה שהוא משקר בבקשה שהוא לא עשה לי את זה.

דמעות ירדו מעיניי בקצב כל כך מהיר שאני לא יודעת עם ישאר לי דמעות.

אבל הוא לא בא למה הוא לא פה הוא הבטיח לי שהוא תמיד ישמור עליי.

והוא לא, הוא לא פה! למה הוא לא פה!

מה את רוצה שיהיה את בעצמך אמרת לו לא לבוא חתיכת מטומטמת!

אני בוכה מכאב אני בוכה מתסכול אני בוכה מזה שאני לא מצליחה להיזכר אם הוא באמת אנס אותי, אבל אני מרגישה שכן.

רק שאני מסתכלת לעצמי אני מבינה צדקתי עם ההרגשה שלי, אני ערומה הבגדים שלי לא בסביבה שלי.

אני קמה בקושי הולכת לספה ועוטפת את עצמי בשמיכה שהיתה שם, הלכתי לצד של החדר והתיישבתי על הרצפה הקרה, אבל אני עכשיו יודעת מה קרה כאן.


הוא אנס אותי.

when will you be mineWhere stories live. Discover now