פרק 27

631 81 13
                                    

רוי

אני מסתובב בין מועדונים של קאפו ניו יורק והמלאך שלי לא נמצאת ובשום פאקינג מועדון בעיר המזדיינת הזאת.

"שמעתי שאתה מחפש אותה, אני יודע איפה היא ואני נשבע לך שאספר לך." שמעתי קול מאחורי והסתובבתי לאותו בן אדם.

"מי אתה?" אם עושים ממני צחוק אני פאקינג אשבור לו את הפנים.

"לפני אתמול הייתי חייל שלו, היה לי אישה היה לי ילדים, אבל אז הוא ביקש ממני לאנס אותה, את הבת זוג שלך היילי, לא הסכמתי כי אני אוהב את אשתי, אני בחיים לא הייתי בוגד בה, אבל אחרי שלא הסכמתי הוא רצח אותה ואת הילדים שלי ואת אחי הוא רצח את החיים שלי, אני גם ככה עוד מעט ימות אני לא יכול להיות בלי ילדים שלי ובלי אשתי."

"אם אתה משקר לי, אם הוא שלח אותך לשקר לי, אני פאקינג יהרוג אותך."

"אני לא משקר לך אני נשבע, קח." הוא אמר ונתן לי דף שכתוב עליו כתובת ומספר טלפון.

זה נמצא במרחק של 40 דקות ממני.

"זה הכתובת של איפה שהיא נמצאת, המספר טלפון זה המספר שלי."
"איפה התנאי שלך?"
"אין תנאי אבל אם אתה לא הולך אליה עכשיו, אני פשוט ראיתי אותה שם היא נראתה נורא, אתה חייב לרוץ אליה עכשיו."

הוא אמר הסתובב והלך.

אני עוד ידבר איתו על זה אבל לא עכשיו אני חייב להגיע אליה מהר התחלתי לרוץ למכוניות.

ראיתי את סמואל כבר עומד ליד הרכב שלי
"מה לאן? מצאת אותה?"
"משהו פתאום בא אליי ונתן לי את הכתובת של איפה שהיא נמצאת."
"ואתה מאמין לו?"
"אין לי מה להפסיד."
______________________

היילי

"אנחנו עוזבים הקאפו שלך קרוב מדי." אבא אמר שנכנס לחדר.

רוי קרוב לפה? סוף סוף.

"איפה אנחנו בכלל?" את זה אני אפילו לא יודעת.

"אל פאקינג תשאלי אותי שאלות! את לא יודעת וגם את לא תדעי!"

"בסדר, בסדר סליחה אני מצטערת." אני מפחדת ממנו אני לא רוצה לעצבן אותו ואחרי זה הוא יתן
לי לשתות ולשכוח עם הוא יעשה לי משהו.

אבל אני לא מצליחה להיזכר בכלום.
אני מאוד מקווה שאני יזכר.
ושהוא שיקר לי בבקשה האלוהים.

רוברט הכניס איזה חייל שלו "קח אותה לרכב." הוא אמר ויצא משאיר אותי לבד עם החייל שלו
החייל לא חיכה דקה והצמיד לי מטפחת לאף.

תוך כמה שניות אני רואה נקודות שחורות אחרי כמה שניות אני רואה שחור לגמרי ואני מתעלפת.
___________________

למה אני לא נזכרת? למה אני לא נזכרת? למה אני לא נזכרת?

אני שעתיים מנסה להיזכר במה שקרה, התעוררתי לפני הרבה זמן אני לא יודעת מה השעה אין לי פה שעון.

אני לא יודעת אם אבא משקר לי אבל אני מתפללת שהוא משקר לי.

"שתי." אבא נכנס וזרק לי בקבוק מים קטן, כן בטח לא שתיתי כמעט כלום חוץ מוודקה שאב... רוברט נתן לי אז הבקבוק הקטן הזה באמת יעזור לי.

"תגידי תודה חתיכת זונה!"
"ת...תודה."
אני ממש לא אוהבת את זה שאני מפחדת ממנו אבל אני לא שולטת בזה.

כואב לי הראש כל כך אני לא יכולה כבר להיות במקום סגור כל כך הרבה זמן.

זה מזכיר לי את המרתף שרוברט היה שם אותי שם שלא הייתי עושה את מה שהוא אומר.

הכל חשוך פה.

לא לא רק לא התקף חרדה, בבקשה רק לא זה,
לא עכשיו!

סגור סגור סגור סגור סגור סגור סגור סגור סגור.
אין לי אוויר אין לי אוויר אין לי אוויר.
אני לא מצליחה לנשום אוויר אני לא מצליחה לנשום אוויר.

הוא לא יבוא הוא לא יבוא הוא לא יבוא הוא לא יבוא הוא לא יבוא הוא לא יבוא הוא לא יבוא.

למה עד עכשיו הוא לא בא? הוא אמר לי שהוא תמיד היה איתי אבל עכשיו הוא לא פה.

when will you be mineحيث تعيش القصص. اكتشف الآن