Chapter 40

77 14 9
                                    

נ.מ פליקס

"אתה פשוט צריך לשתות כוס מים קרים ולהירגע."
שני חבריי הטובים טסו איתי להופעה בפריז לאחר שסיפרתי להם על ההפתעה שאני מתכנן לעשות להיונג'ין שיושב בקהל ליד מייקל ומינהו עם פוטר שחור גדול שיסתיר אותו וג'ינס אפור וכובע מעל כובע הפוטר שחבש. מעולם לא אבין את הטעם שלו בבגדים אבל אני אוהב את זה.
כשהיונג'ין סיפר לי על ההיסטוריה בינו ולבין האן, כל כך כאב לי עליו אך גם כעסתי שלא שיתף שום דבר עם החבר הכי טוב שלו. אני.
כעסתי והתעצבנתי שהיו כל כך קרובים כשחלקו סודות, למזלי היונג'ין היה שם והרגיע אותי והסביר לי למה לא שיתף איתי דבר.
ניחמנו אותו עם מתוקים וסדרות אימה בגלל מינהו וגם האונסים שעליהם האן בתהליך להתגבר, מייקל הציע לג'ונגין נישואין וכרגע הם מאורסים אז גם את זה חגגנו. זה גרם לי לחשוב..מתי היונג'ין יציע לי?
ואם יציע לי?

"אני רק תוהה אם יכעס על כך שחיטטתי לו בחפצים האישיים ועוד שרתי שיר שבו כתב את הרגשות האישיים שלו מול כל הפאנדום לאחר שהודעתי לכולם דרך הסוכנות שזו הופעה חשובה באופן ספציפי!" מלמלתי באופן מהיר ובלחץ.

"יונגבוק, אתה שר מושלם גם אז כשהיינו קטנים!
אני לא חושב שהיונג'ין יתרכז בכך שחיטטת לו בדברים וששרת שיר שכתב, אלא בקול שלך ובזה שהקדשת עבורו את השיר. הוא אוהב אותך."
ג'ונגין הרגיע אותי והאן הנהן עם כל מילה שלו.
אני מקווה שהם צודקים כי הלחץ ששלט בי התפוגג.

"פליקס, אתה אמור לעלות לבמה תוך שתי דקות."
המנהל שלי צץ לחדר ההלבשה והודיע לי.
קפצתי על האן וג'ונגין בחיבוק מוחץ ונשקתי לראשיהם. אם היונג'ין יאהב או לא יאהב..אצטרך את עזרתם בלחיות עם הבושה.

"אוקיי, אני אוהב אתכם ותודה על התמיכה!"
הם נשקו לי בחזרה, נפרדנו מהחיבוק והם רצו למסך הטלוויזיה שבו יכלו לצפות בי.
מהרגע שעליתי על הבמה, חיפשתי בעיניי את היונג'ין שהיה בתחילת הקהל, נעמד צמוד למעקה יחד עם שני חבריו ומחייך אליי. חייכתי לו חזרה ונשפתי אוויר.
התמקמתי מול המיקרופון בניסיון להרגיע את פעימות הלב שלי.

הופעתי עם השירים החדשים שלי שיצאו כבר לפלטפורמות, הכוריאוגרפיה גרמה לזיעה לנטוף מפניי אבל המבטים המהופנטים והמתפלאים של היונג'ין גרמו לי לתת את כל כולי על הבמה.
הבחנתי בשפתיו נעות ושרות את השיר שלי שכתבתי באופן מרומז עליו. עצם העובדה שהוא מכיר את השירים שלי גרמה לי לאושר קטן בלב.
אחרי שהתחלתי את ההופעה מבלי לדבר באופן ישיר אל הקהל, תפסתי במיקרופון לאחר שנותרתי לבד על הבמה מלבד הפסנתרן והגיטריסט שלי.

"שלום סטיי, התגעגעתי אליכם! אני יודע שנעדרתי לתקופה ארוכה אבל חזרתי אליכם עם שלל שירים!
היום הייתי רוצה לשיר שיר שממש אהבתי, שיר בשם hey you שכתב בן אדם שממש חשוב לי ונמצא פה בקהל." סיימתי את דבריי ותפסתי את הגיטרה ששכבה על הבמה לזרועותיי כשהמיקרופון במתקן שלו.

Dostali jste se na konec publikovaných kapitol.

⏰ Poslední aktualizace: Jun 11 ⏰

Přidej si tento příběh do své knihovny, abys byl/a informován/a o nových kapitolách!

will you stay by my side? 2Kde žijí příběhy. Začni objevovat