{הפרק יכיל TW}
תרזה ~
אני ובלה ישבנו על הדשא ופשוט דיברנו.
לרגע אחד מיוחד לא הרגשתי כאב.
אבל לאחר כמה דקות הכל נהרס שאני רואה את הבחור שראיתי היום בבוקר לצד עוד מישהו.
שניהם שידרו פחד וביטחון נטף מהם.
הבחור שזיהיתי מהבוקר צבע השיער שלו בלונדיני שהיה מבולגן.
צבע עיניו אפורות וזיפים עיטרו את פניו.
והבחור שהיה לידו היה נראה אפל יותר.
שיער שחור שהיה מסודר וצלקות וזיפים עיטרו את פניו.
הם התקדמו לכיוון שלנו.
"בסוף אני אחשוב שהוא מחזר אחריי" אני אומרת.
בלה מסתובבת ורואה את הבחורים.
" אני לא יודעת מה הם עושים פה" בלה אומרת לי.
גלגלתי את עיניי כשראיתי את הבחור עם השיער הבלונדיני והמבולגן מתקדם.
"מה אתה עושה פה?" בלה שואלת אותו.
"היה לנו פה עסקים , וראיתי אותך מרחוק אז רציתי לבוא להגיד לך שלום" הוא אומר ובלה מחייכת חיוך קטן. אני בתגובה פשוט גלגלתי את עיניי. הבחור שהיה קצת רחוק מאיתנו פשוט עמד והסתכל סביבו.
"הנה אמרת , אפשר ללכת עכשיו?" הבחור עם השיער השחור אומר בחסור סבלנות.
כשהם עמדו פה זה הרגיש כמו נצח שלא עבר.
הרגשתי מאויימת מהעובדה שהם עמדו לידי.
"מישהו פה חסר סבלנות" הבלונדיני אמר.
למה הם עדיין פה?
למה בלה לא מעיפה אותם?
אני עושה את עצמי מתעסקת בטלפון.
"בלה , קרלו כתב לי שנפגוש אותם במקום שלנו" אני משקרת ובלה מהנהנת.
אבל בליבי הרגשתי את הצביטה שהזכרתי את שמו.
"ביי פאולו" בלה אומרת בחיוך קל , פאולו מניד בראשו ואנחנו הולכות.
"קרלו לא באמת כתב את זה נכון?" בלה שואלת כשהיא עולה על השקר שלי.
לא הוא לא באמת כתב את זה.
וגם אם כן הייתי מסננת אותו כמו מה שאני עושה במשך כמה ימים.
"נכון , הוא לא , אני מצטערת להגיד לך אבל אני לא מבינה איך את יכולה לעמוד לידם 10 דקות" אני אומרת.
אני לא יכלתי להיות לידם בידיעה שהם גברים.
נפגעתי על ידי גבר והם גרמו לי לא להרגיש בטוחה לידם.
לא הכרתי אותם ולמה שארצה להכיר גם?
"למה את מתכוונת?" בלה שואלת לא מבינה.
"הם משדרים פחד , מבטיחה שאני עוד שניה השתנתי על עצמי מרוב פחד" אני אומרת.
תיקון.
לא הרגשתי בטוחה ליד בקרבה של גברים שאני לא מכירה.
או במקרה שלי שחשבתי שהכרתי.
כשהם באו הכאב בגוף שלי התחיל לחזור ולא ידעתי מה לעשות.
הגוף שלי שרף מכאבים.
מזכיר לי את אותו הערב בסמטה.
אבל אני פה עם בלה אני לא בבית שלי.
אני לא במקום הבטוח שלי ואני לא במקום שאני יכולה להתחבא מפניי העולם ופשוט להסניף את הסמים שיבטיחו לי שלווה.
YOU ARE READING
אהבה מרפאת {2}
Romance{אין לקרוא כספר יחיד} {ספר המשך לבית ספר למאפיונרים} {גמור} הוא ריפא אותה , לא באמצעות מגע , לא באמצעות אהבה. בזכות הנפש שלו. הוא חיכה לה. תרזה ~ חשבתי שהיה לי הכל בחיים. פופולריות ביטחון בלתי פוסק וחברים נאמנים. הבחור שהייתי מאוהבת בו מגיל 0. הבחור...
