המלאך שלך

פרק עשרים ושש - זר

-נקודת מבט של קאירן-

"קאירן..." קולה של קלייטון וידה שסימנה לי להסתובב, החלו להעלות בי חששות כי אולי היא לא פרנואידית.

הסתובבתי, והשתנקתי בהלם ובהלה. עיניו הצהובות והאפלות, והפחד והבהלה שהוא שידר, שטפו את גופי. פעם ראשונה שאני נתקל בהם. מרחוק, או מקרוב. הייתי כמעט משותק מרב פחד ובהלה.

שד ניצב מולי.

"רוצי." אמרתי ותפסתי בידה של קלייטון, ומיהרתי לרוץ הכי מהר שיכולתי ורגליי אפשרו לי. קלייטון נגררה אחריי על העקבים שלה, כמעט נופלת. החזקתי אותה ולפתע היא עצרה אותי בחבטה כשהשד הופיע מולנו.

"מכאן." קלייטון אמרה בשקט ומשכה אותי לכיוון אחר. עקבתי אחריה והיא רצה במרץ מהר יותר אחריי שבעטה את העקבים מרגליה.

הבטתי בעיניה של קלייטון לשנייה אחת, כשלפתע הן זהרו בירוק שלוו ועם זאת סוער, והשתנקתי בהלם כשהופיע שד נוסף לעינינו. היא המשיכה לרוץ לעברו וכשאחז בה היא בתנועה חלקה הביאה את רגליה לחזהו ובעטה אותו הרחק ממנה. תפסתי אותה לפני שנפלה על הרצפה והמשכנו לרוץ.

דבר לא עבר בראשי מלבד לברוח מכאן עכשיו.

"יש שלושה." היא אמרה בקול נמוך כשהמשיכה לרוץ במהירות שלא ציפיתי ממנה.

"איך את יודעת?!" קראתי אחריה והיא משכה בידי לפניה חדה לכיוון אחר.

"אני מרגישה." היא אמרה בשקט, וקפאה כשהגענו למבוי סתום. "פאק.." היא קיללה בשקט וכשבאה לרוץ חזרה זה היה מאוחר.

שלושה שדים עמדו מולנו. שלושה שדים עם עיניים זהובות-צהובות מבחילות, מצמררות באפלה ובחשכה ששידרו. נגעתי בידה של קלייטון, והמבט שלה בעיניי גרם לכל גופי להתעורר.

לפתע הגוף שלי כבר לא היה בשליטתי. ידי נחתה על העורף כשהמשכתי להביט בעיניה, והזוהר שלהן העביר בתוכי רטט כשהיא גנחה בכאב. היא קרסה לתוך ידיי, ואני הבנתי שכבר אין לי שום ברירה.

פרשתי את כנפיי, וקפצתי למעלה כשאני מחזיק את קלייטון על ידיי והיא צרחה כשנלחצה לגופי בחוזקה. אחזתי בה קרוב אליי, והתחרטתי על זה שלא התאמנתי זמן רב כלל.

נחתי בחבטה על בניין קרוב לשם, וקלייטון ברחה מידיי במהירות כשהתנשפה בכבדות ונשענה עם ידיה על ברכיה. "אלוהים..." היא מלמלה בחוסר אמון.

"קלייטון אני..."

"חייב לי הסבר. מלא. רציני. עכשיו קאירן!" היא צרחה עליי. "אלוהים... מי אלה? מה..." היא השתנקה בבהלה כשנפלה לאחור. "ק... קאירן....?" היא מלמלה בקושי כשהצביעה על הכנפיים שלי.

"יש לזה הסבר, מאוד הגי..." קפאתי כשראיתי את הבעת פניה המבוהלת. החזרתי את כנפיי במהירות וכשעשיתי צעד לעברה היא נסוגה לאחור. "תקשיבי לי, בבקשה." התחננתי בפניה.