תודה רבה לכל המגיבות!!!
תיהנו :)
~דילן~
למחרת בבוקר לאחר שכולם התעוררו, אכלו ואספו את חפציהם, עלינו לאוטובוס. עליתי בין הראשונים בכדי לתפוס מקום וראיתי את אשלי כבר יושבת לה באחד הספסלים על יד החלון. התקדמתי לעברה.
"בסדר אשלי, אם את כל כך מתעקשת שאשב לידך, אני אשב." נזרקתי על המושב שלידה.
בתגובה היא כיבדה אותי בצחוקה המתוק.
"איך עבר עליך הלילה?" שאלה.
"את האמת, לא הצלחתי להירדם, את?" הרמתי את גבותיי בשאלה.
"גם אני לא. באמת שניסיתי, אבל המוח שלי היה מלא בכל כך הרבה מחשבות..." השיבה מהורהרת.
"את לא מפסיקה לחשוב עליי לרגע, אה?" נגחתי קלות בכתפה.
"אל תחמיא לעצמך יותר מדי," אמרה והחזירה את מבטה לעבר הנוף הנשקף מן החלון.
"סליחה?" נשמע לפתע קולו של דין מעליי. "אני יושב פה".
"כבר לא," השבתי עם חיוך מדומה.
"מי קבע? אתה?" שאל בזלזול.
"כן אני, אבל אם אתה רוצה להיות בטוח שאתה לא רצוי פה, בוא נשאל את אשלי ליד מי היא רוצה לשבת, לידי או לידך. אשלי?" פניתי אליה.
"זה בכלל לא משנה לי, תחליטו מה שאתם רוצים, רק תשאירו אותי מחוץ לעניינים." השיבה במבוכה וחזרה להביט אל מבעד לחלון.
"איי איי," נאנחתי, קמתי לכיוונו של דין והנחתי את זרועי סביב צווארו. "תקשיב דין, אם אתה לא רוצה להסתבך איתי ותאמין לי שאתה לא רוצה להסתבך איתי, אני מציע לך לעוף מפה עכשיו. " איימתי בשקט.
"שמוק," פלט והתקדם הלאה אל פנים האוטובוס כשהוא נוגח בכתפי. גלגלתי את עניי בתגובה וחזרתי לשבת במקומי.
"אז, איך שכנעת אותו לוותר?" הפנתה אליי אשלי את מבטה החשדני.
"אשלי,אשלי, צריך לדעת איך לבקש. ביקשתי ממנו יפה והוא ויתר." משכתי בכתפיי.
"אם אתה אומר," השיבה בחוסר אמון.
לאחר שכל התלמידים עלו לאוטובוס והמורים ערכו הקראת שמות מהירה, התחלנו בנסיעה הביתה שאורכה לא פחות משעתיים.
"שמעתי שכשנגיע הביתה, כל המורים שהיו איתנו בטיול יילקחו לחקירה," אמרה.
"את רצינית?" שאלתי מופתע.
"כן, בחשד לרשלנות. הם היו האחראים עלינו, במיוחד מר פארקר. הוא זה ששלח אותנו והוא אפילו לא בא לבדוק למה אנחנו מתעכבים. לא שאני מאשימה אותו, אני פשוט מתארת לעצמי שהוא יסבול מהמצב הכי הרבה." אמרה.
YOU ARE READING
הזדמנות שנייה לאהבה
Teen Fiction*** נואל- good girl המאמינה באהבה. דילן- bad boy סטוציונר. בקיצור- שני אחים שונים, שתי אהבות שונות, והרבה הרבה סיבוכים! ***אזהרה- קשה שלא להתאהב בדילן...
