Always - Season 1

פרק 14

#יום שישי#
השעה: 13:02

כולם ארזו את חפציהם לקראת השבת הראשונה שלהם בבית אחרי שבועיים בפנימייה.

"בוקר טוב ישנונית" נבהלה מאי כששמעה מיליון קולות אומרים בבת אחת.
"מה עובר עליכם?" היא מילמלה תוך כדי פיהוק.
וכולם צחקו.
"אני לא שיתפתי פעולה" אמר סתיו והרים ידיים כחף מפשע.
"כי אתה הרסן" קבעה שי.
"לא" הוא התנגד והמשיך "היא פשוט יפה מדי שהיא ישנה".
"אני במקומך הייתי נעלבת" גיחכה לירון.
"הבנת למה התכוונתי נו" הוא התפרץ והיא פרצה בצחוק.

"טוב הבנו שהיא יפה, צריך לסיים לארוז" רטן עומר.
"מה השעה כבר?! שאלה.
עומר הביט בשעונו וענה "13:26".
"תודה" היא לחשה.
"בכיף" הוא השיב.
כולם היו בשקט במשך השיחה בינהם.
"מה שתקתם?" קפץ עומר פתאום.
"לא רצינו להפריע" גיחכה שי.
"להפריע למה?" שאל.

"לשיחה המרתקת בינכם" ענה ניר.
עומר ומאי שתקו.

"אני מסכים לכם לדבר" גיחך סתיו.
"כן, סתיו סלח לכם, כולה נשיקה" אמר ניר.
"יש אנשים שלכולה נשיקה הזאת יש חשיבות בשבילם" ענתה שי בזילזול.
ניר שתק.
"חוץ מזה אני בטוח שאהבתם את זה" גיחך דור.
וסתיו נראה עצבני.
"לא" פלטו השניים במהירות.

"סתם אחי, אל תתחיל לקנא" המשיך דור.
"וואו חיים שלי עדיף שתסתום את הפה" קבעה לירון כשראתה שהוא רק מזיק לשיחה.

"בואי תסתמי לי אותו" הוא ענה וחייך אלייה.
לירון קמה, התיישבה על ברכיו ונשקה לו.
"אתם דביקים מדי" גיחכה שי.
"ואת קנאית" פלט עומר מיד אחריה.
"לא ואתה" השיבה וסטרה לו.

"למה באלימות שי? אני צריך את היצור הזה חי" אמר סתיו.
"חמודים" גיחכה לירון.
"הלו! אני פה" קפצה מאי.
"בתכלס במי היית בוחר? בטח שבי" שאל עומר וענה בעצמו.

"חייבס" מילמלה מאי.
"לא שואלים שאלות כאלה" ניסה סתיו להתחמק.

האהבה שלו מול החבר הכי טוב שלי, שאלה קצת קשה.

"לירוני, אני או דור? שאלה מיכל.
"בטח שאת" ענתה במהירות בלי להסס.
"אאוץ'" פלט דור.
"לאב יו" גיחכה.

"אני או דניאל?" המשיכה.
"דניאל, לא שאלה בכלל" פלטה מיכל והחלה לצחוק.

עומר נשאר רגוע, אך היה מבולבל.
הוא ומיכל לא דיברו מהבוקר.
הוא לא ידע מה המצב ביניהם.
כלומר היא נישקה אותו למרות שיכלה לסרב,
אבל היא עדיין עם דניאל.

כולם שתקו אחרי דברייה של מיכל.
הם בדיוק כמוהו לא הבינו עם מי היא.

מאי רתחה.
"אז איך אתם?" היא שאלה.
"אנחנו בסדר, כרגיל" ענתה מיכל בלי להסס ובלי להביט בעומר.
"אתם לא אמורים להיות בקטע או מה שזה לא יהיה?" שאל ניר מבולבל.

"לא, יש לי חבר" אמרה.
"אז מה זה היה אתמול?!" התפרצה עלייה מאי.
"לא היה כלום!" השיבה מיכל באותו טון.
"וואלה" גיחך עומר בעצבות.

"את מתחילה להגעיל אותי" מילמלה בטעות בקול.

"מה את רוצה ממני?!" התנפלה עלייה מיכל.
"כשאת נישקת אותו אף אחד לא אמר לך כלום, אז תעזבי אותי" המשיכה.

עומר לא ידע מה להגיד הוא היה בהלם.
סתיו היה בשוק כמעט כמוהו.

"מה הקשר עכשיו?! לך יש חבר, אני וסתיו לא היינו ביחד אז! ואני יודעת שטעיתי, יצאתי סתומה אני מצטערת על זה כל יום תאמיני לי!" השיבה מאי שקולה נחלש יותר ממילה למילה.

היא הרימה את מבטה וקלטה את עינייו של עומר נעוצות בה.

אחרי ששמע את מיכל הוא רצה לצחוק.
איך? איך הוא יכל להתאהב בה?

אבל הוא שמח, הוא ראה עד כמה למאי אכפת ממנו.
הוא התגעגע אלייה לא היה ספק בכלל.

מיכל שתקה ויצאה מהחדר.

"טוב נראה לי שבת בבית לא תזיק לכם" אמרה שי לפתע.

"אל תהיו בטוחים שאני אחזור" אמר עומר וחיוך מזוייף עלה על פניו.
"עומריקי ווי לאב יו" אמרה שי וקפצה עליו.
"טוב אז מי ישן אצלי השבת?" שאלה לירון.
"מה לישון אצלך?! רק הבייתה, רחוק מהפרצופים שלכם" גיחכה מאי.
"חוץ מהפרצוף שלך, אתה מוזמן לבוא לבקר" המשיכה ומשכה את סתיו אלייה.
סתיו הצמיד את שפתייה אליו ולא שיחרר, כמובן שגם מאי לא התכוונה לשחרר.

"אני אומרת לכם חיי הרווקות זה חרא" יבבה שי.
"לא נורא יעבור לנו יום אחד" גיחך עומר.

"אנחנו בינתיים נצא לדאבל דייט" אמרה לירון בהתלהבות.

"שי יש פה שני רווקים, תעשי אן דן דינו ותצאו איתנו" גיחך סתיו.
"אני אצא איתך בכיף" קרץ לה עומר.
והיא שוב סטרה לו.
שניהם היו רק בגדר ידידים הם לא רצו יותר מזה.
ניר השפיל מבט.
"עומר, אמרת אתמול שאתה עדיין מאוהב בי" אמר סתיו.
"אחי, זה לא עובד כשאתה תפוס, תפרדו ואז.." השיב.
"סתיו אני אאמין בסוף לזה שאתה גיי" גיחכה מאי.
"הוא גיי" צחק דור.
"אם אני זו שמפריעה לכם להיות ביחד אני אפסיק" המשיכה.
"כן זה הכל באשמתך" הודיע עומר.
"כל כך מהר את מוותרת עליי?" השיב סתיו המום.
"דיים איזה משולש אהבה" ניסתה שי לחמם.
"הקרב על ליבו של סתיו" גיחכה לירון.
"זה ברור לכם שניצחתי טכנית" אמר.

"למה אתה ממשיך לחיות בסרט?" השיבה מאי ביאוש.

"לא חיי בסרט, קנאית" ענה לה.
"אני קנאית?! להזכירך אני והוא היינו בקשר טוב מהיום הראשון" אמרה.

דור ולירון השתעממו ויצאו מהחדר.
וגם ניר.

"מרגיש כמו אתמול" אמר סתיו.
"אני והוא ישנים באותו חדר מהיום הראשון להזכירך" השיב לה.
"חופרים, אני בסוף אברח מפה" התפרצה שי.
"אני אברח איתך בסוף" גיחך סתיו.
שי לחשה לסתיו משהו באוזן ולאחר שנייה שניהם קמו לכיוון הדלת.

"מזה לאן?" שאל עומר.
"בורחים, תשלימו ונחזור" אמר סתיו.
"ואל תתנשקו, התקנו מצלמות" המשיכה שי את דבריו ברצינות.

כמובן שהם לא באמת עשו את זה.

"איזה קרציות" אמר עומר וקם כדי לצאת.
אך השניים יצאו במהירות ונעלו את הדלת.
"מצטער אחי, אני לא יכול לסבול את אתכם ככה" נשמע קולו של סתיו מהדלת ולאחר כמה שניות גם צעדים מתרחקים.