mistake

פרק 25

פרק. 25-
אחיות
התעוררתי, כשכל גבי כואב, כל ידי סימנים כחולים וכל פרצופי יבש מדמעות.
פרצוף תחת הגיעה, והניחה לידי צלחת עם אוכל לא מובן .
"קחי , פה לא מקבלים אוכל של פרינססה" היא אמרה
אני לא הולכת לאכול מזה . אם היא הרעילה את זה לפני ?
"את לא רוצה לאכול ?" היא שאלה .
"אן בעיה" היא ענתה לעצמה ולקחה את האוכל , אך אדוארד התפרץ באמצע .
הוא הסתכל עליי לשנייה , ואני הסתכלתי עליו מקווה לעורר בו טיפת חמלה, אך זה לא עזר .
"אן יש בעייה" הוא אמר והיא יצאה רגע החוצה . אחרי כמה זמן היא נכנסה ותפסה אותי , שמה לי את הכיסוי עיניים וגררה אותי בכוח .
"לאן הולכים ?" שאלתי ולפתע הרגשתי משהו חזק בראשי, ואז ראיתי הכל שחור ...
----------------------------------------------------------
נקודת מבט טום
הגעתי למקום , מקווה שלא מאוחר מידי .
זה היה בניין נטוש , נכנסתי לאחת החדרים שהייתה פתוחה . היה שם בצד את התיק עם הדברים של אמה .
"זה כאן , תעלו , אני צריך תגבורת" אמרתי במכשיר קשר ונכנסתי פנימה .
המקום היה חשוך וכיבא עמד במרכזו .
מסביב לכיסא היה שובל של דם .
"איפה היא ?" לחשתי את ששמעתי מישהו צועק מהחדר השני .
רצתי, וראית איש בשנות החמישים וחמש לחייו,יושב קשור עם מחסום על הפה . הורדתי לו את המחסום
"איפה אמה ?" הוא שאל .
"אני לא יודע, אנחנו מחפשים אותה" אמרתי בלחץ
"היא לקחה אותה, היא תעשה לה משהו !" האיש אמר .
"מי לקחה ? מה קרה פה ?" שאלי .
"לא משנה, העיקר שתחפשו את הבת שלי, כי היא לא פה !" הוא אמר .
"הבת שלך זו אמה ?" שאלתי .
"את שתי הבנות שלי" הוא אמר ולא הבנתי מב הוא אומר, אבל זה לא משנה עכשיו . מי שחשובה זאת אמה .
שחררתי את האיש, וילק מהאנשים שלנו נסעו איתו לבית חולים . בינתיים הודעתי לוולנטיין לחפש את המכונית .
"היא החליפה מכונית" היא אמרה .
"המכונית שלה נשארה באותו המקום" היא אמרה
"מה אני עושה עכשיו ?" שאלתי את וולנטיין, ושמעתי מישהו נכנס .
"בן זונה תראה מה עשיתי לאמה !" צעקתי כשראיתי שזה אדוארד ואיימתי עליו עם אקדח .
"רני ממש מצטער על זה, תרגע, אני פה לעזור . אני יודע איפה הן" הוא אמר .
"איפה ?" שאלתי .
"בחוף הים" הוא אמר .
"ואיך אני אמור לדעת שאתה לא משקר לי ?" שאלתי .
"כך אותי כבן ערובה . אם הן לא שם, תהרוג אותי" הוא אמר ותפסתי אותו, ונכנסתי איתו לרכב . . אני חייב להגיע לשם לפני שיהיה מאוחר מידי .
התחלתי לנסוע כמה שיותר מהר, לפני שיהיה מאוחר מידי .
היא כל הזמן אמרה לי דברים על אן ואני לא האמנתי לה, אם יקרה לה משהו זה יהיה באשמתי.
הגעתי לחוף וירדתי מהאוטו , ראיתי אותם ורצתי עם אקדח .
הם עמדו על מין צוק כזה , של סלעים גבוה. אן חיוונה אקדח לראשה של אמה, שהייתה כולה חבולה .

נקודת מבט אמה
ניסיתי לצעוק אך לא היו לי כוחות .
אחרי מה ששמעתי, לא נשאר לי כוח לכלום.
"את רוצה להרוג אותי ?" שאלתי את פרצוף תחת והכאב שהיה לי בראש לא פסק.
"תגמרי עם זה וזהו" אמרתי לה .
"עוד קצת" היא אמרה וקרבה אותי אל הצוק .
התחלתי כבר לראות במעורפל, כנראה המכה שהיא נתנה לי עם האקדח שלה מתחילה להשפיע עליי שוב .
ראיתי מישהו מתקרב .
"אן, עזבי אותה" מישהו צעק .
"אדוארד , מה אתה עושה איתו ?" היא שא, להתחיל להתברר לי שעומדים שם שני אנשים, אחד מהם הוא כנראה אדוארד.
"אן, זה הגזמה ." אדוארד כנראה, אמר לה .
"תתרחקו שניכם או שאני יורה !" היא איימה וכוונה את האקדח שלה אליי .
"אמה !" שמעתי מישהו צועק וזיהיתי שזה טום. חיוך עלה על פניי. הנסיך שלי בא לחפש אותי.
"תתרחקו !" פרצוף תחת איימה והלכה אחורה.
"תעזבי אותה אן, המשטרה בדרך" טום אמר לה .
"אתה לקחת חלק בכל,זה אדוארד ? אני,לא מאמינה !" היא צעקה על אדוארד .
"טוב , אז אני רוצה שתדע שאף פעם לא אהבתי אותך, סתם הייתי צריכה אותך" היא אמרה והצמידה את האקדח עוד יותר לראשי.
פלטתי אנחת כאב , והרגשתי שאני כבר לא יכולה לעמוד בעצמי .
אדוארד וטום התקרבו טיפה
"תתרקחו או שאני יורה !" היא צרחה והרימה את האקדח שלה לאוויר, וירתה כאות הזהרה.
היינו ממש קרובות לסוף הצוק .
"תזהרי" טום צעק לך .
"טוב אז , אחותי, רציתי להגיד לך שאני,מאוד שמחה שהרסתי לך את הימים האחרונים" היא אמרה .
"עכשיו את בטח,מבינה למה אני שונאת אותך, וחמה התעללתי בך כל הזמן- בגלל שלקחת ממני הכל . גנבת ממני את כל מה שהיה לי. אני תמיד אשנא אותך על זה . אני אף פעם לא אסלח לך" היא אמרה .
"אני כן מוכנה לסלוח לך" אמרתי במעט כוחות שנשארו לי .
"מה ?" היא שאלה .
"זאת לא אשמתי, אני לא יכולתי לבחור שיביאו אותי לעולם" אמרתי .
"אני גם לא ידעתי על זה"
"כי חיית הבועה של עצמך" היא אמרה .
"זה לא משנה, אני לא ידעתי על זה"
"כי את מסרבת לראות את האמת- אבא שלך, מה שוונטיין אמרה לך .. את רואה רק את מה שאת רוצה לראות" היא אמרה . היא צודקת .
"אני מוכנה לסלוח לך"
"על כל מה שעשית לי, על כל מה שעברנו. אני מכנה לחזור , לא לשלוח אותך לכלא, להיות אחיות טובות" אמרתי לה .
"להיות אחיות טובות ?" היא צטטה אותי.
"את חושבת שאני רוצה להיות אחותך ?" היא שאלה ,ושמענו כבר את כל הניידות של המשטרה פה . כולם איימו ברובים אחד על השני, ואני הרגשתי שעוד שנייה אני הולכת להתמוטט.
"אף פעם לא" היא אמרה .
"אחרי שעשינו לך את זה , אני רוצה שתמותי בסבל. ואת סובלת עכשיו, אז זה נראה לי זמן נכון" היא אמרה .
"אני שונאת אותך " היא לחשה לי , תפסה את ידי ומשכה אותי יחד איתה מהצוק .

שבת שלום ❤