Between life and death

פרק 22-נרווסים

גם לפרק הזה יש שיר חחח חיפשתי שעות תמונה מתאימה ולא מצאתי
הקליפ קשור לפרק. השיר מהמם לפי דעתי.
תהנו מהפרק😉
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מיהרתי אלייה במהירות,מגע ידי נגעו בעורה החשוף. הוצאתי אותה בעדינות מאמבטיה,עוטף אותה ברכות במגבת רכה.

שפתי נפגשו כעת בשפתיה,נותנות לי את תחושת הפרפרים בבטן להתפשט בתוכי.

שפתיי כעת טעמו את אותו טעם תות ממכר.

התחלתי להחיות אותה במהירות לא עוצר לשנייה. אמילי בבקשה תתעוררי שיננתי לעצמי את המילים.

"אני לא הולך לאבד אותך שוב,חיכיתי יותר מידי זמן" אמרתי בקול חנוק שנייה לפני שניסיתי להחיות אותה שוב.

אמילי לא זזה ממקומה,היה נראה שהיא לא רוצה להתעורר. אם יקרה לה משהו אני לא אעמוד בזה.

יסורי המצפון לא יעזבו אותי לרגע,לדעת שהיא פגעה בעצמה בגללי.

"לא אכפת לי שתשנאי אותי,לא אכפת לי שלא תאהבי אותי. אכפת לי רק מדבר אחד שתשרדי" קולי היה חנוק,מילותיי בקושי נשמעו,אך היה נראה שהייתי בטוח בעצמי.

נשכתי במהירות את מפרק כף ידי,הדם התחיל לזלוג במהירות. הצמדתי את ידי לפייה נותן לה לשתות מדמי. היא לא תשקע בתרדמת,בגלל הדם אני בטוח. אך הפחד אחז בי בחוזקה.

עיינה הכחולות שוב הסתכלו עלי,אך הפעם היה אפשר לראות דרכם את השנאה הרבה שיש לה כלפי.

"למה הערת אותי?,רציתי למוות,למצוא שלווה ללא פחד"היא אמרה נוזפת בי,כעת דמעה קטנה זלגה לה במורד לחייה.

אמיילי כעת החזיקה חזק את המגבת פוחדת שתיפול ותחשוף את גופה לפניי.

"אני יכולה לשאול שאלה" היא שאלה חוששת.

"כן" אמרתי בפשטות.

"אתה אומר שאתה מגן עלי,אבל ממה?, לא שאני מאמינה לך" היא אמרה בעוקצנות .

"אני מגן עליך" אמרתי בבטחון מתעלם מעוקצנות שלה.

"נגיד" היא אמרה מגלגלת עיניים."מה יש לך להסתיר סבסטיאן?" היא שאלה בערסיות מתקרבת לכיוני. היה נראה שכל הפחד שהיה לה כלפי נעלם. במקומה החליפה אותו השנאה הרבה.

"אין לי מה להסתיר" אמרתי מתגונן.

"את רוצה לדעת מי רודף אחריך?,אני אענה לך ,אבל בשביל זה את צריכה להקשיב" עיני כעת הסתכלו לתוך עיניה הכחולות שהיו נראות רצינות.

"מקשיבה"היא אמרה מגלגלת את עיניה שוב.

"על צידי הלילה שמעת?"שאלתי חוקר את מבטה.

"לא" היא אמרה בפשטות.

"טוב אז ככה צידי הלילה הם היצורים הכי אכזרים שנבראו בעולם. ציידי הלילה הם שילוב של שני יצורים חזקים ,אנשי זאב וערפדים".

"אתה מצחיק מאוד ,אתה יודע?" היא שאלה מצחקקת תוך כדי שהיא מחזיקה חזק את בטנה. "אנשי זאב וערפדים,אתה ממש יכול להיות סופר עם דמיון שכזה" היא אמרה מצחקקת.

"אך צידי הלילה הם מאוד מעטים ואף נדירים,יש רק 12 צידי לילה".המשכתי מתעלם משאלתה.

"בשנת 1864 נשרפו צידי הלילה ממש כאן בעירה הזאת. לכן אנחנו מתחבאים כאן,כי אין סיכוי שימצאו אותנו כאן."
"מי ששרף את צידי הלילה היו נרווסים,כמוך" אמרתי בקול חנוק.

"מה זאת אומרת כמוני?"היא שאלה בוחנת את מבטי.
"כמוך בעלי יופי מהפנט,הנרוסים תמיד היו יצורים עוצרי נשמה,מה שגרם לאויביהם להתבלבל לגביהם".

"נרווסים הם בעלי עיניים כחולות ושיער שחור,גוף דקיק ממש כמוך" אמרתי לעברה בולע את רוקי.

היא נגעה בשערה בוחנת אותו היטב."אני לא מבינה" היא אמרה מסתכלת בתוך עיני,כאילו מחפשת שם תשובה.

"מה את לא מבינה?"שאלתי מתקרב לכיונה,קרוב מידי כדי להרגיש את נשמותיה עלי.

אמילי מהירה להתרחק מימני,מנפצת את האשליה שבניתי בזה הרגע.

"למה הנרווסים שרפו את צידי הלילה?" היא שאלה מתעסקת בשערה,גורמת לעיני להתהפנט מעוצמת הברק.

"הנרווסים הם רעים או טובים?"היא שאלה בוחנת את מבטי.

השתיקה חלפה בנינו,לא ידעתי מה להגיד,להגיד לה את האמת?

"סבסטיאן" אמילי לחשה לי מתקרבת לכיוני,כעת שפתיה נגעו באוזני,גורמות לי לעצום את עיני. את טעם התות היה אפשר כבר להריח,גורם לי עקצוצים קטנים.

לא התאפקתי וכעת ידי תפסו חזק במותניה מצמיד אותה לכיווני,שפתיי התנגשו בשפתיה בתשוקה לוהטת. טעם התות כעת התפשט בתוכי ."אמילי" כעת אני לחשתי נושך בשפתיה.

כמה זמן חיכיתי לרגע הזה ששפתי התנגשו בשפתיה,יתנו לי את תחושת החמימות להתפשט בתוכי.

"תגלה לי מי אני"היא לחשה לי מנסה לפתות אותי. שפתיה כעת נשקו את צווארי בעדינות משאירות אחריהם חמימות רבה.

"זה לא יעבוד ככה" אמרתי זורק אותה מימני בכעס.

אמילי כעת הייתה זרוקה על הרצפה פניה התחלפו שוב לפנים מפוחדות. שפתיה היו מעט נפוחות מנשיקותיי.

היא צריכה לדעת מה היא,כדי שתוכל להילחם קול בראשי אמר לי דוחק אותי לספר לה את האמת.

אני לא יכול לספר לה אמרתי נחוש בדעתי. שטפתי את פני במרץ,נותן למים הקרים להרגיע את עורי שכבר בער מנשקותיה.

אני לא מוכן שהיא תהיה איתי ככה,מפוחדת. שתנשק אותי רק בשביל להשיג מידע,אני לא מוכן.

עזבתי את האמבטיה וכעת הייתי בסלון. אמילי נעלמה, רוח קרה נשבה לה מהחלון הפתוח עיני כעת נתקלו במכתב קטן"לסבסטיאן".

היי כולם😉
מצטערת על העיכוב של הפרק,הייתה לי בעיה לכתוב אותו בגלל זה.בנוסף אני גם עובדת.טוב מה זה מעניין אותם חחח

מה אתם חושבים על הפרק? מענין?
מה אתם חושבים על אמילי,סבסטיאן?
מה קרה לאמילי?
למה סבסטיאן כול כך פוחד לספר לה את האמת על עצמה?

את זה תגלו בפרק הבא😉
הגעתי ל1000 דרוגים תודה רבה לכול אחד ואחד מכם שהצביע והגיב אתם מקסימים.אתם לא יודעים מה אתם גורמים לי להרגיש חחח אז ממש תודה,אוהבת😜💗💗💗💗💗