"אורית? את מעופפת היום לחלוטין. אם לא הייתי יודע יותר טוב הייתי אומר שהתאהבת." דניאל עוקץ אותי. תיכננתי לקחת היום את הילדים לחוף אחר ולהימנע מפגישה עמו, אך הוא הקדים אותי והסיט שוב את הילדים נגדי. יש יתרון אחד בולט בשהות שלי בחוף הזה. הוא מעסיק את הילדים ונותן לי לשקוע במחשבות ולתכנן איך אני מונעת מדור להגיע לכאן.
הוא חוטף ממני מבט עצבני ואני חוזרת לבהות במים.
"תשפכי. מה מטריד אותך? שוב רבת עם איך קראת לו? אהבת חייך?"
"הוא מגיע לסוף שבוע." אני פותחת את כל הקלפים בפניו. נראה שצל שחור עובר לרגע מעל עיניו ונעלם מיד.
"יופי, אני אשמח לפגוש אותו. להכין את השכפ"ץ?" הוא צוחק. "אל תדאגי, אני לא הולך לספר לו כלום. ואת?"
עיני חוזרות לגלי הכנרת המרגיעים. אף פעם לא הסתרתי ממנו דבר, כל חיי הנישואין שלנו אפילו לא שקר לבן אחד. אין ברירה אחרת, אם הוא ידע את האמת אני אאבד אותו לעד.
"אין מה לספר." אני סוגרת את השיחה.
"אבל יש לי יומיים עד אז, אולי עוד יהיה." הוא צוחק ועוצר כשרואה את המבט בעיניי.
"אנחנו יוצאים היום. נכון?" קולו מלא תקווה.
"אין לך בחורות בנות גילך לצאת איתן?" אני מתחמקת.
"לא תאמיני, אבל כבר שכבתי עם כולן. את האחרונה שנותרה." הייאוש התיאטרלי בקולו מצליח לעלות על שפתי חיוך.
"גם אני כבר ברשימה. הגיע הזמן להמשיך את החיפוש. שמעתי שיש בעין גב פליטות מהדרום."
"יש פליטה אחרת שלא מצליחה לצאת לי מהראש." אני מרימה את גבותיי בהפתעה ומתבוננת בעיניו, מנסה להבין אם הוא שוב צוחק עליי. הוא מביט בי בחזרה, רגש לא הגיוני ניצת בתוך עיניו אבל הוא ממצמץ אותו החוצה. אולי רק דמיינתי.
"מי מצטרף אלי למים?" הוא צועק וקם ממקומו, הילדים שלי רצים אחריו כמו אווזים. הוא שולח אליי מבט ממזרי מבהיר לי שאם אני לא אצטרף אני אצטער על כך. וכך במבט אחד, אני חוזרת להיות ילדה ורודפת אחריהם. תופסת את נוי באוויר ומאיימת לזרוק אותה למים.
דניאל יוצא מהמקלחת לבוש בחולצה צמודה וג'ינס, תלתליו עדיין רטובים וטיפת מים נוטפת מהם על המצח שלו. אני לא יכולה שלא להתפעל מהבחור היפה. החיוך המרוצה שלו מבהיר לי, שכמו תמיד, הוא לא פספס את הסקירה שלי.
"מוכנה?" הוא שואל, לא מופתע שאני עדיין יושבת על הספה בשורט קצר וגופייה ביתית.
"אני לא באה" מנסה לגייס מקסימום אסרטיביות לקולי. הוא ניגש ומתכופף ללחוש לי באוזן, ריח הבושם שלו יורד לתוך ריאותיי, עובר יחד עם החמצן לכל תא בגופי ומעורר אותם לחיים.
"אם את לא באה איתי עכשיו, אני מספר הכל לאימא שלי."
"אתה לא תעז!"
YOU ARE READING
הצוק שלי- נובלה (גמור)
Romanceאני יודעת שאלך אחריו עד קצה העולם. אבל היום אני תוהה אם קצה העולם יכול להיות הבית שלנו, בישוב קטן," חצי שעה דרומית מתל אביב." הצוק שלי הוא נובלה שכתבתי לפני שנים. חלק מהסיפור מבוסס על מקרה אמיתי (ההתחלה). סיפור גמור
