* פרק 4 *

218 27 8
                                    

נקודת מבטו של הארי


"ג'ון כמה זמן לא ראיתי אותך", אמרתי חושש מה תהיה תגובתו. רבנו לפני שנה בערך. הוא כעס עלי בגלל משהו שעשיתי ואני אפילו לא בטוח מה זה היה.. ג׳ון התקרב אליי וחיבק אותי חיבוק חזק.


"ולגביך לואי, חשבתי שהבהרתי את העניין שאני לא רוצה שתתקרב לחברים שלי. שלא תדביק אותם במחלה שלך" ג׳ון אמר. הוא באמת הרגע אמר את זה?


"איזה מחלה?" שאלתי. לואי נראה בריא לגמרי.


ג׳ון פתח את הפה לענות, אבל לואי אמר "אני לא יודע למה אתה מתכוון" והלך לכיוון הבית שלו. מעניין מה עובר עליו.


"אז.. הארי. מה איתך ועם קנדל?" שאל אותי ג׳ון. קנדל הייתה חברה שלי לפני שנה, כשאני וג׳ון עוד היינו חברים.


"הו.. נפרדנו ממזמן" עניתי. יותר נכון אני בגדתי בה והיא נפגעה אז היא נפרדה ממני אבל זה פרט שולי. ועכשיו גם יש לי אחרת שקוראים לה ליסה אבל גם זה לא משנה. אני וג׳ון דיברנו הרבה זמן על כל הדברים שפספסנו אחד עם השני וגם ג׳ון אמר לי סליחה על כל מה שקרה. כנראה שחזרנו להיות חברים. אני לא בדיוק הבנתי.


עברו כמה שעות ואני יושב על המיטה שלי עם כוס וודקה ביד, לא חושב על כלום. פתחתי את הפלאפון לבדוק מה השעה ואני רואה שעכשיו 10 בערב. בדיוק שבאתי לסגור את המסך הרגשתי רטט, וכשהסתכלתי על המסך ראיתי הודעה מליאם טומלינסון (הערת הכותבת - למי שלא הבין שיניתי לו את השם משפחה כי הוא אח של לואי) 'פתחתי את הבר, אתה יכול לבוא לעזור לי?' עניתי 'כן' שתיתי את שאר הוודקה בלגימה התלבשתי ויצאתי.

ליאם ואני פתחנו ביחד את המקום, ליאם רצה להשקיע את הכסף שלו במשהו שהוא אוהב ואני רציתי לעזור לו, אז יצא שפתחנו בר. האמת שהוא ממש מצליח, כל פעם שהוא נפתח מגיעים לשם כל כך הרבה אנשים שאנחנו משיגים המון, אבל הכסף זה לא מה שחשוב, העיקר זה הכיף.

כבר השעה 12, לא שתיתי הרבה, אני יושב על כורסת העור השחורה ולידי שלוש בחורות, אני באמצע מחבק שתיים עם ידי ואחת יושבת לי על הרגליים. אחת מהשתיים שחיבקתי ליטפה לי את החזה וליפפה את רגלה על הרגל שלי. היא קמה על רגליה בעוד הרגל שלה עדיין מלופפת בשלי והתקרבה על פניי "עכשיו אתה בא" היא פשוט קבעה עובדה. ולא התלוננתי ממש לא. לא היה אכפת לי מה קורה באותו ערב. זאת שישבה מעלי קמה ממני וחיכתה שאקום. אחרי שקמתי שלושתן נדבקו אליי וליוו אותי לקומה השנייה, במקום שבו נמצאים החדרים.


--


נקודת מבט לואי


שוב יש שיעור אנגלית על הבוקר ובאמת שאין לי כוח לראות את הארי שוב. אני לא יודע מה הסיפור איתו. לין, הידידה הכי טובה שלי נכנסה לכיתה,  וקוטעת את מחשבותיי. 

"לין!!" צעקתי ורצתי אליה.  ידיי חיבקו אותה כלכך חזק ששפתיה נמחצו על הכתף שלי. לא ראיתי אותה כבר שלושה חודשים,  היא הייתה באיטליה יותר מידי זמן,  לפחות היא חזרה סוף סוף. 

"לו.. אתה מ-מוחץ אותי" לין אמרה מבעד לכתף שלי.

" סליחה" אמרתי בגיחוך ושחחרתי אותה. "אז איך היה?? "

"היה פשוט מדהים!  התגעגעתי אליך כל כך הרבה" היא אמרה וחיבקה אותי שוב.

"לואי.. " נייל אמר לי. השתחררתי מהחיבוק ושאלתי מה הוא רוצה,  הוא סימן לי בראשו לכיוון אחר. כשהסתכלתי ראיתי את הארי משלב ידיים.


---

אני בתקופה ממש עמוסה.  הפרקים יעלו בכל מקרה,  אבל לפחות תראו תמיכה, תצביעו ותגיבו! 

מטרה - 10 הצבעות
5 תגובות

The first time / Larry Stylinson fanficWhere stories live. Discover now