המשימה הסודית שלי

פרק 36

-פרק 36-

"התכנסנו כאן היום כדי לאחד בין שני האוהבים שעומדים אל מולי." הרב דיבר ואני בקושי שמעתי את דבריו. השמלה הלבנה הייתה ארוכה, יפייפיה וההינומה כבר כיסתה את עיניי. נועם עמד ממולי עם חליפה אפורה ועניבה אדומה. עם תספורת יפה לשניינו. מסתכלים אחד לשניה בעיניים. מרגישים בעננים. הרב אומר לנועם לחזור אחריו ונועם מסיט מבטו ממני לעבר הרב "אני נשבע בטבעת זו כדת משה וישראל. אם אשכחך ירושלים, תישכח ימיני תידבק לשוני לחיקי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי." הוא חזר אחרי הרב. הוא שם לי את הטבעת על היד, את הטבעת שלו על היד שלו. ואז הוא הסיט את ההינומה שכיסתה על עיניי. נתן לי לשתות מהיין ששתה ממנו קודם.  נתן לי יד והסתובב אל הקהל. וקפץ על הכוס עם רגלו הימנית. נישקתי אותו בזמן שכולם מחאו כפיים, לא שמעתי אף אחד. היינו רק אני ונועם, האולם היה ריק. בלי מאבטחים, בלי אישים חשובים, בלי משפחה, בלי חברים, בלי אנשים מפורסמים. רק נועם ואני. ואז אחרי ששמעתי כיחכוח בגרון הסתכלתי סביב וראיתי את כל מי שנעלם לרגע מעיניי. כולם עמדו עכשיו על הרגליים, נועם ואני ירדנו למטה מן הבמה והתקדמנו לעבר היציאה אל החדרי הלבשה. זאת תהיה פעם אחרונה שתהיה לי שמלה ארוכה בחיי. החלפתי בגדים לשמלה קצרה שהגיע עד הירכיים שלי, היא הייתה קצרה וצמודה. נועם לבש מכופתרת עם שיבוצים בצבעים כחול לבן ופסים ורודים חתכו את הריבועים. הוא לבש מכנסיי חאקי בהיר שהגיע לו עד הברכיים. יצאנו מהר החוצה וראינו את כולם יושבים בחוץ ואיך שהגענו לחוף כולם מחאו כפיים והתחילה מוזיקה. רקדנו, שרתי ואז כולם התיישבו כולל אותי ואת נועם. ואז עלו המשפחות והחברים לדבר. אמא ואבא ריגשו אותי. הם שמחו על החתונה, הם איחלו לנו את כל הטוב שיש. הם אפילו הריצו כמה בדיחות סקס. שאותי הביכו באופן אישי, לאחר מכן ההורים של נועם דיברו "אנחנו לא ההורים הכי מושלמים בעולם. לא טרחנו כל כך לשמוח בשמחתו של הבן שלנו. אנחנו היינו צריכים לתמוך ולומר לכם שניכם את ברכתיינו כמשפחה, אנחנו הולכים לקבל את המשפחה שלך אלי, את המשפחה שלנו כבר קיבלתם, ואת אהבתנו אליכם נלמד להראות ולראות. אנחנו מאחלים לכם, הזוג הטרי את כל הטוב שבעולם. אוהבים ההורים של נועם." כולם מחאו כפיים ואז שי עלתה לדבר. "יווואווו אני מתרגשת." היא אמרה תוך כדי ניגוב דמעות. "אני מכירה את אחותי בערך שלוש שנים. כמעט.. וכשאני רואה אותה מאוהבת אני יודעת את זה. ואין לנו דרך להתחמק מזה, כלומר יש לנו טלפתיה." כולם צחקו והיא המשיכה. "אני ראיתי אותה עושה שטויות, מסובבת את העולם על האצבע שלה, אני ראיתי אותה נפצעת וצוחקת על זה. אבל כשראיתי אותה מאוהבת, ידעתי שזה עד הסוף. ותמיד שאלתי אותה 'מתי תתחתני?' כל הזמן בלי הפסקה, והנה. הגיע הרגע הזה שבו התחתנת ואני זוכה לדבר מול כולם עלייך. את ילדה מדהימה, אחות נהדרת. ואני בטוחה שתהיי אישה מדהימה ולוהטת. ואם מסתכלים קדימה? אני רואה את ילדייך גדלים למשפחה טובה ואוהבת. ועכשיו אני אעבור לנועם. נועם, אתה מהרגע הראשון שראיתי אותך, ידעתי שאחותי לא תעזוב אותך. ראיתי אותך מציץ על חלונות ביתנו מהגג ממול. לא אמרתי דבר, רק חייכתי לעצמי ונכנסתי פנימה. ואז הגיע הזמן שהתחלתם לבלות בפומבי ביחד, ומאז לא התנתקתם אחד מהשניה. אני חושבת שאתם חייבים להיות ביחד, כי אם לא.... העולם עלול להתפרק. העולם עלול להישבר כשתהיו בנפרד. וזה לא יהיה. וכשאתה הצעת נישואין לאלי, אני בכיתי מאושר כשזה סוף סוף הגיע. וכל פעם שקרה משהו לאחד מכם, פחדתי שמשהו פה בפנים ישבר ויסדק ויגמר. ולא יהיה עוד שום דבר טוב בעולם. אבל אחר כך כשצחקתם על התאונות שעברתם נרגעתי וידעתי שסוף העולם לא יהיה  קרוב לפה. מה שאני אומרת בסך הכל זה שהגלגל מסתובב ואי אפשר לעצור אתכם כי הגלגל זז לאט מידי אם אתם מבינים אותי. אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם. אני מאחלת לכם שתהיו משפחה, בעל ואישה, חברים, אוהבים וכל דבר טוב עליי האדמה. אני מקווה שיהיה לכם אושר מפה ועד סוף העולם וחזרה. אהבה שלא תיגמר לעולם ולא תיכבה. שתדליק ותשמור על אחדות ומשפחתיות. ושתגעו שאני אוהבת אתכם כבר ומחכה להיות כבר דודה." היא הזילה דמעה וקרצה לי. רצתי לחבק אותה ואמרתי לה "את מדהימה." הבא שכחכח בגרון היה הבוס שלי. " היו היו שני ילדים, היה להם קליק מהשניה שנפגשו, הילדים גדלו והמשיכו לפרוח, הם יצאו ביחד המון, הם טסו לחו"ל ביחד. עברו הרבה דברים טובים או רעים ביחד. והיום? אחרי שראיתי אותם גדלים כאילו היו בניי בעצמם. זה מרגש. אני שמח כל כך שסוף סוף אתם מתחתנים אני חושב שזה רגע טוב שלכם ושמגיע לכם להיות ביחד. ואני אזכה להזדקן ולהכיר את ילדיכם ולחשוב שהיו כמו נכדיי אף על פי שיש להם סבים וסבתות אחרים. אני אמשיך להיות פה בשבילכם בתור הדוד האוהב. ואני פה תמיד אגן עליכם ואל תחשבו שהעבודה נגמרה פה. יש לכם עבודה לחזור אליה." צחקנו נועם ואני. ואז פינק עלתה ואמרה "היי, למי שלא מכיר אותי קוראים לי אלישה או שתרצו לקרוא לי בשם הבמה פינק. אני מכירה את אלי לא מעט זמן, היא הייתה אצלי בבית ואפילו צילמנו קליפ חדש ונועם גם השתתף. שניהם שיתפו פעולה בשיר שלי, ושל אלי כמובן. אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם ואני מקווה שתמשיכו להיות זוג מאושר ופורח. שלא תדעו מה זה כאב או כעס ושתהיו משפחה אוהבת." כולם מחאו כפיים ואז היא שרה לשנינו את השיר

Please don't leave me

כול מי שהכרתי בירך אותנו ואמר לנו שיהיה לנו רק טוב. בסוף ראש הממשלה עלה שוב לבמה ואמר "אה ואלי, נועם. קחו את המפתחות של הבית שלכם." מה???? איזה בית.הוא הביא לנו מתנה עכשיו בית?!?@?!??@#<$<#?$#?<$<$#@?$%$3 "אני לא מאמינה, לא היית צריך. באמת." הוא צחק ואמר לי בשקט אבל מספיק בקול שאחרים גם ישמעו "תשתקי ותגידי תודה. זה מה שהחיים לימדו אותי." הוא צחק ואז כל האורחים צחקו. לקחתי את המפתח בהיסוס ואז פינק עלתה לבמה והתחילה לשיר וכולם רקדו ושמחו. אני הייתי כבר שיכורה ואמרתי לנועם באוזן "בוא נברח. נלך לצד השני של קיסריה נשב בשקט על החול." הוא צחק ומשך לי את היד. יצאנו מאולם האירועים והלכנו על חוף הים. עכשיו המסיבה שלנו נשמעה מרחוק. ואני חלצתי את העקבים "נו אז נהנית?" שאלתי את נועם הוא צחק ונישק אותי "ברור." אמר כשניתק את הנשיקה. חייכתי ונשענתי עליו. הירח דבש שלנו קרב ובא, אנחנו ברחנו מהחתונה ואני פשוט אוהבת את החיים האלו.....

____________________________________________________

היי חבר'ה אני יודעת שאתם מחכים להמשך.... 

אני יוצאת מחר לטיול, לא תהיה לי הזדמנות לכתוב בשלושה ימים הקרובים. 

אולי יהיה המשך, אוליי לא. הכל תלוי בתגובות שלכם. 

אני אשמח אם תאמרו מה טוב, מה חסר, מה רע. או סתם לדבר על הספר. אוהבת אתכם

תגיבו ותצביעו ;)