התעלמתי ממנו.
לא רציתי להתמודד עם זה.
ג'ונגקוק, למה שלא פשוט תשכח מזה?
זה לא עניין כזה רציני.
כולם מזייפים חיוכים לא?
אומרים שאחד מכל 5 חיוכים הוא לא אמיתי.
אז מה יש בזה?
כל כך הרבה אנשים עושים את זה.
אבל שוב, הם לא עשו את זה כל יום.
''טאהיונג''
אני מיד רצתי כששמעתי את הקול.
בדרך כלל הייתי כל כך רגוע, אבל עכשיו זה גרם ללחץ לתפוס את כל גופי.
לא היה לי כבר אוויר והייתי במעבר חסום.
''אנחנו צריכים לדבר.''
''לא אנחנו לא.''
אתה חייכת חיוך רגוע.
הוא היה אמיתי.
זה למה אהבתי את זה כל כך.
''אתה סומך עליי?''
זה לקח לי כמה שניות לעקל את השאלה.
אני סומך עליו?
''אני סומך עלייך.''
![](https://img.wattpad.com/cover/129382117-288-k928165.jpg)
YOU ARE READING
STROM - Vkook
Fanfiction"השם שלי הוא קים טאהיונג, ואני שונא את עצמי" |תרגום בעברית לפאנפיק של ohmytae.|