נ. מבט יונגי
״למה אתה כלכך לחוץ, הוד מעלתך? זאת בסך הכל ארוחת ערב עם גברת שיין (shin).״ ג׳יי-באם הסתכל עליי, בזמן שסידר את הסלון.״בגלל זה אני לחוץ, סוראן אמורה לבוא לכאן עוד מעט.״ אמרתי והמשכתי לכסוס ציפורניים בלחץ.
״גברת שיין הייתה כאן כמה פעמים ואפילו נשארה כמה לילות.״ ג׳יי-באם אמר. יכולתי לראות שהוא לא אהב את הרעיון כלכך.
״אני יודע אבל הפעם זה שונה.״ אמרתי והמשכתי לבהות בדלת הכניסה הענקית.
אני כרגע נמצא בטירה שלי. בדרך כלל אני נמצא בטירה של דרקולה וג׳ימין, אבל סוראן אמרה שהיא תבוא לטירה שלי ומכאן אני מתכנן לקחת אותה למסעדה.
אני לא חושב שבחיים שלי הייתי כלכך לחוץ לגביי משהו, כמו שאני לחוץ עכשיו.
בהכתרה שלי לא הייתי לחוץ ככה. אפילו במלחמה, שדרקולה רצה לערב את שואבי הנשמות כדי לחסל את כל אנשי הזאב, לא הייתי לחוץ כלכך.
״סלח לי על הבורות שלי הוד מעלתך, אבל איך זה שונה בדיוק?״ ג׳יי-באם התקדם אליי.
״הפעם זה לא סתם סטוץ.״ אמרתי והרגשתי זרמים של צמרמורות, בכל גופי.
״הו.. אני מבין. האם אדוני רוצה שגברת שיין תהפוך בעתיד לגברת מין?״ המילים של ג׳יי-באם גרמו לי להסמיק.
״מ-מ-מה?! על מה אתה מ-מדבר?! ז-זה בסך הכל דייט!!״ הרגשתי את הפנים שלי מתחממות יותר ויותר בכל שנייה.
״אם איך שאתה מגיב אדוני, זה לא רק דייט.״ הוא חייך אליי ברכות, לפני שהלך.
״זה לא נכון!!!״ צעקתי לו, אבל הוא רק גיחח ויצא מן החדר.
״זה לא נכון.... נכון?״ מילמלתי לעצמי ושקעתי במחשבות.
״הוד מעלתך?״
״לא עכשיו ג׳יי-באם. היא צריכה להגיע כל רגע.״ אמרתי והמשכתי לבהות ברצפה.
״לצערי הוד מעלתך, אני לא ג׳יי-באם.״ פערתי את עיניי והסתכלתי מהר למעלה.
סוראן עמדה שם וגיחחה, בזמן שמה את ידה על פיה.
״סו-סוראן!״ קמתי מהמקום שלי והסתכלתי עליה. היא הייתה כלכך יפיפייה.
החצאית הלבנה שלה ישבה על הגופה בצורה מושלמת והחולצה הכחולה גרמה לה להיראות קטנה יותר. היא נראתה כמו מלאך.
ESTÁ A LER
𝕚 𝕟𝕖𝕖𝕕 𝕪𝕠𝕦𝕣 𝕓𝕝𝕠𝕠𝕕 [𝕡.𝕛𝕞+𝕛.𝕙𝕤]
Paranormalכולם אוהבים את פארק ג׳ימין, הוא חתיך, חמוד, ג׳נטלמן עם אישיות נחמדה. אבל לפעמים הוא מתנהג קר לחלוטין. הם אוהבים את השינויים האלו, הם אוהבים אותו. למרות שהוא מוזר. ממש מוזר... אבל אף אחד לא יודע שיש לו סוד. ג׳ימין הוא בעצם ערפד. או יותר נכון, חצי ערפ...