פרק 1

22.5K 513 39
                                    

סיפור ראשון שלי,מאמינה שיש כמה שגיאות בכתב ובעלילה בכלל. תהנו;)

~~~

קמתי לקול הצעקה של סתיו החברה הכי טובה שלי,נכון לעכשיו.
״בוקר טוב״ צעקה קופצת עלי ומעיפה את השמיכה ממני ״סתיו אני עייפה״ אמרתי מנסה להתרחק ממנה אך לא מצליחה.

״את לא יודעת מה היום היום נכון?״ שאלה ברמת גבה ״לא״ עניתי מתיישבת נכנעת לה.

״טיארה בואי אנחנו נלך לדבר למטה,בינתיים תתלבשי״ אמרה ופתחה את התריסים ״טוב״ עניתי.

יצאתי מהמיטה עושה את אירגוני הבוקר,יורדת למטה בפגמה.
אני תוהה למה התכוונה סתיו,כאילו איזה יום אמור להיות היום? אין משהו מיוחד אני חושבת?

טוב סתיו תגיד לי את הכל.

ירדתי במדרגות מתקדמת למטבח רואה חביתה על השולחן ועוד כל מיני דברים ״נס?״ שאלה סתיו ואני הנהנתי.

שתיתי את כל תכולת הנס שסתיו מסתכלת עלי כאילו מנסה להבין אם אני דוברת אמת, ״סתיו מה קורה?״ שאלתי לא מבינה מה פשר המבטים

״טוב,היום אם את לא זוכרת זה היום שהבוס של המאפיה בא״ אמרה ״בא לאן?״ שאלתי ״בא לבחור כלה״ ענתה ״מה?״ שאלתי לא מבינה

״הוא הולך לבחור כלה,כל הבנות של החברה ׳זלושן׳ (zeloshen) באות מכובדות היום״ ענתה ״ואיך זה שלא ידעתי על זה?״ שאלתי ״הרי חתמתי על חוזה עם החברה״ הוספתי בגבות מכווצות,זה לא נשמע מציאותי הרי אני חתמתי על חוזה איתם הייתי אמורה ליראות סעיף כזה דומיננטי לא?

״זהו ש..״ אמרה אך קטעה את עצמה ״ש..״ מעיצה בה להמשיך ״שאני חתמתי על זה בשבילך״ אמרה נושכת את שפתה התחתונה בחוזקה ומשפילה מבט.

״עשית מה?״ שאלתי  בהלם מהמעשה הזה, ״למה שתעשי את זה?״ שאלתי כעוסה ״רציתי כל כך שתעבדי איתי,אז אמרתי להם שאני ישלם להם אם הם לא יכתבו את זה בזמן שאת קוראת״ אמרה

״אני לא מאמינה עלייך״ אמרתי ״א-אני רק ר-רציתי שתעבדי איתי״ אמרה בולעת את מילותיה ״אני לא יודעת מה להגיד לך״ נאנחתי ״אל תידאגי הוא לא יבחר בך״ אמרה ״האמת שאני רוצה להיות איתו הוא ממש חתיך״ אמרה.

״זה מה שאת חושבת עכשיו!?״ שאלתי ״על כמה שהוא חתיך?״ הוספתי נושכת את שפתי ״ולא חשבת בכלל על לספר לי על זה?״ שאלתי רואה את מבטה המתחרט.

רגע אבל אם זה לא היה כתוב אצלי בחוזה אז בעצם אני לא חתמתי על זה ולא התחייבתי על זה,בינגו.

״אני לא חתמתי על זה״ אמרתי ״מה?״ שאלה סתיו ״אני לא חתמתי על זה את בעצמך אמרת ששילמת להם שלא יכתבו את זה בזמן שאני קוראת״ אמרתי ועיניה נפתחו מבינות והקלה שטפה את פניה.

היא קפצה עלי בחיבוק ״אני כל כך מצטערת״ אמרה דמעות בודדות יורדות אל לחייה.

״אני סולחת לך,אבל עדין זו לא סיבה מוצדקת לעשות מעשה שכזה״ אמרתי נוזפת בה כמו אמא שנוזפת בילדיה כאשר עשו מעשה קונדס.
היא הנהנה מבינה את טעותה,חייכתי אליה גורמת לה להחזיר חיוך אמיתי ומתנצל.

                                            *

רוב היום לא עשיתי כלום חוץ מלראות טלוויזיה ולהמשיך להסביר לסתיו שזה בסדר ושאני סולחת לה.

סתיו פרצה לבית בריצה עם שקיות גדולות בידיה מתנשפת ״מה קרה?״ שאלתי מצחקקת מהמראה שלה ״אין לי זמן״ ענתה ״סתיו זה מתחיל ב21:00 עכשיו 20:10״ אמרתי מגלגלת עיניים

״ידעתי שלא תביני״ אמרה ״אהה טיארה תקשיבי ביקשתי עותק של החוזה ומצאתי סעיף שאומר שכולן חייבות לבוא״ אמרה מסתכלת לריצפה,״מה?״ שאלתי

״כניראה שעל זה חתמת וזה היה כתוב בחוזה״ אמרה ״אני זוכרת את הסעיף הזה חשבתי שזה בכלל לבוא לערבים של החברה״ אמרתי ״טוב לא נורא יהיה לי לפחות חברה?״ שאלה בזהירות ועשתה פרצוף כלב,

״אני אבוא איתך אבל זה כי אין לי ברירה״ אמרתי ״יש״ צעקה סתיו והוציאה מהשקית שמלה.

איזו תחמנית,הסתכלתי עליה ועל פרצופה היה מבט תמים.

<><><><><><><><><>

אני לא אחת שעושה מטרות אבל אני רוצה לנסות.
2 תגובות
5 הצבעות
מקווה שנהנתן ;)

𝙱𝚛𝚘𝚔𝚎𝚗 𝚖𝚎 Where stories live. Discover now