פרק 33

3.8K 194 25
                                    

אני שוקלת למחוק את הסיפור...





סתם סתם...;)
<><><><><><><><><>

מחר,מחר החתונה ואני בלחץ...

מהבדיקה מהכל אני פשוט מפחדת,אני לא יודעת מה לעשות.

כבר יום שלם שאני יושבת ומפחדת אפילו לפזול אל הבדיקה,
ומה אם אני כן בהריון?

אני רוצה את זה? אני אהיה אמא מספיק טובה?

אני רוצה שאלכס יהיה האבא לילדים שלי אבל עכשיו אנחנו בסוג של משבר,אני אפילו לא יודעת איך להגדיר את זה,

אני פשוט מרגישה מוזר מאז המקרה במסעדה,אני מרגישה את הריחוק שלו את המבטים שלו שאני רק מבקשת לצאת החוצה...

הוא לא סומך עליי יותר,ואני מבינה אותו.

אני מרגישה כל כך מטומטמת...

אני חייבת לדבר איתו,להודיע לו על הבדיקה לפחות,לא?

הרי הוא האבא...

״אלכס״ קראתי מבעד לדלת משרדו ״כנסי״ קרא חזרה,

״אלכס,אני צריכה לדבר איתך על משהו חשוב״ אמרתי במהירות רואה את גבותיו מתכווצות מה שנותן לו מראה חמוד,

״מה?״ שאל בדאגה,אני שמחה לפחות שהוא שעדיין אכפת לו והוא לא מוכן לוותר עליי,סליחה עלינו,כל כך מהר.

התקרבתי אליו שאני מתיישבת עליו מבלי להודיע מרגישה את גופו מתקשח ואז נרגע, ״אלכס,אני אוהבת אותך״ אמרתי

היה שקט למספר שניות עד שקולו הקשוח והצרוד נשמע,

״גם אני אוהב אותך״ אמר מקרב אותי אליו חייכתי אליו כשהוא מחזיר אחד, ״מה רצית לספר לי?״ שאל

״אלכס מתי שהרופא היה פה...״ אמרתי חושבת איך לנסח את זה, ״נו כן...״ אמר מאיץ בי ״כשהוא אמר לך לצאת הוא שאל אותי שאלות,חלקן א-אינטימיות...״ אמרתי

רואה את מבטו המבולבל ״הוא שאל א-אם אנחנו מקיימים יחסי מין״ מרגישה את גופו מתקשח שוב ״עניתי לו שכן,ואז...ואז הוא הביא לי ב-בדיקת הריון״ הוספתי

פעימות ליבי היה כל מה ששמעתי,מה אם הוא לא רוצה תינוק עכשיו? מה אם הוא לא רוצה תינוק ממני?

לאחר כמה דקות של שקט לא יכלתי לסבול זאת יותר,

״א-אלכס״ מילמלתי חלושות מניחה את ידי הקטנה על לחיו
״ב-בבקשה תגיד משהו...״ לחשתי קרוב אליו שהדמעות עומדות בקצה עיניי מאיימות לצאת,

״כל דבר״ הוספתי מתקרבת אליו יותר,לאחר כמה שניות שהוא לא ענה ורק הסתכל על פניי דמעה בוגדנית אחת ירדה על לחיי,

𝙱𝚛𝚘𝚔𝚎𝚗 𝚖𝚎 Where stories live. Discover now