קיין

1.2K 118 6
                                    

"קיין!"

אני משחרר נהמה ומרסק את ראשי כנגד העץ פעם נוספת. קול שבר חזק מהדהד ביער ואחריו מגיעה התרסקות כשהעץ נשבר.

ריח הדם ממלא את אפי וגורם לי לנהום שוב.

"קיין!" אימי נוהמת.

"תשאירי אותי פאקינג לבד!" אני אומר בכעס.

"תרגיע את עצמך! זה מסוכן," היא שורקת.

אני לוקח נשימה עמוקה ומעביר את ידי בשיערי. לוציפר עדיין סוער אבל כבר לא מאיים להשתלט.

"אני לא יכול לעשות את זה יותר, זה בלתי אפשרי להתמודד איתו," אני נוהם מתחת לנשימתי.

אימי נאנחת. "זה למה אני מנסה שמיה תיקח את מקומי. ברגע בו זה יקרה נוכל ללכת למעגל השטן ואתם לא תצטרכו להיות כאן יותר," היא אומרת.

"מיה כבר שינתה צורה?" אני שואל.

היא מטלטלת את ראשה. "היא לא תשנה צורה עד 1:30 בלילה. ובינתיים אנחנו צריכים לוודא שהמועדון בטוח והיא לא נכנסת לזירה."

"בסדר," אני ממלמל. אני נעמד עם אנחה, שריריי כואבים מהכריעה. אני מחכה רגע לפניי שאני הולך אל אימי.

היא יורדת מהעץ עליו היא נשענה ומיד שמה רת ידה על מצחי. אני זז ממנה, מעוות את פניי בעצבנות.

"הלוואי שיכלתי להירפא מהר כמוך," היא ממלמלת.

אני מרגיש את ידי ומבין שהחתך נעלם ויש רק דם יבש על ידי. "אני אשטוף את זה ואז אוודא שהמקום בטוח."

אני מניח נשיקה חטופה על לחייה של אימי וזורק מבט צדדי לאבי לפני שאני מתקדם למועדון, מנקה את הדם בזמן שאני הולך. למראה הקהל הענק בכניסה אני משנה כיוון והולך לאחורי המועדון.

הבעת פניי קודרת כשאני רואה אנשים מתמזמזים כנגד הדלת. "לכו לעשות את זה במקום אחר," אני נוהם בעצבנות.

שתי הבנות מהנהנות בראשן ומתרחקות משם, מצחקקות מתחת לידן. אני מגלגל את עיניי בזמן שאני מכניס את קוד הכניסה. מיד בכניסה אני נפגש בזוג נוסף.

"איך לעזאזל שניכם הגעתם לכאן?" אני נוהם.

אני פותח את האור ומגלה את הברמנית שלי וזוג נוסף שאני לא מזהה. לינדזי מחייכת במבוכה, לובשת את חולצתה חזרה.

"מה את עושה כאן? מי נמצא על הבר?" אני דורש.

"אה - אני אה, סליחה! טוני אמר שהוא ידאג להכל," היא ממלמלת, מזיזה את מבטה סביב.

אני נוהם מתחת לנשימתי לפני שאני פונה לגבר. "כדאי שתעיף את התחת שלך מחוץ למועדון הזה ואת -" אני מצביע על לינדזי "-תחזרי לעבוד! אם זה יקרה שוב את תהיי מפוטרת!"

היא מהנהנת בראשה במהירות לפני שהיא מסתערת מחוץ לחדר האספקה עם הגבר.

אני עוקב אחריהם, חורק את שיניי כנגד הכעס הגדל שלי. זאבים ממלאים את המקום עד אפס מקום כך שלוקחות לי כמה דקות לפני שאני מגיע למשרד שלי.

יעוד המלכה • Mate To The QueenWhere stories live. Discover now