המלאך השומר

אפילוג

~ כעבור ארבע שנים~

הרעש היחידי שנשמע בזמן שצעדה במסדרון הריק היה צליל העקבים הדקים שלה שנקשו עם כל צעד. המסדרון הזה נראה אינסופי, אבל בסופו של דבר הגיעה לדלת הענקית והמפוארת בסוף.

"המפקדת דוולין!" הוא קרא בהפתעה ומיד הצדיע למרוסיה. "אני מצטער המפקדת, אבל את לא אמורה להיות כאן ביום מיוחד שכזה." הוא אמר בלחץ, מוכן לחדשות רעות.

"עמוד נוח סמל," ענתה לו בצחקוק. "אני לא במסגרת תפקיד." הוא חייך ושחרר את העמידה. "באתי להודות למלכה על נדיבותה."

"אה כמובן!!! בואי, תיכנסי." הוא אמר ופתח את הדלת.

"אני מקווה שתהיה נוכח סמל." אמרה לו כשהביטה בו. "למרות הכל האירוע יתקיים שתי קומות מתחתיך."

"כמובן המפקדת דוולין." הוא חייך. "המפקדת דוולין בינתיים." צחקתי בקול.

"בינתיים." הסכימה איתו. לא יאמן ששם משפחתה הולך להתחלף היום. היא נכנסה פנימה. הוא סגר אחריה את הדלת, והמלכה הסתובבה אליה.

"אה!!! המפקדת דוולין!!! את לא אמורה להיות כאן!!! לכי מיד!!!" היא צחקה מהיהירות שבקולה. היא אהבה את מרוסיה.

"הגעתי להודות לך. תודה על שנתת לנו את החצר לחתונה."

"שטויות!!! זה המינימום שאני יכולה לתת לך על העזרה שלך! עכשיו קדימה, לכי. את עוד תאחרי חוצפנית קטנה." היא אמרה בחיוך אדיב, ובאמת התכוונה לכך. הרי מי יציל את כולם מפני השדים האיומים?

"אין בעיה, המלכה."

"תצפי לבואי גברת קורט. אני צופה בך." מרוסיה השתחוותה בעדינות בעודה מגחכת, ויצאה מחדרה. היא צעדה חזרה, וירדה לכניסה של האחוזה המלכותית. זה היה יותר ארמון מאשר אחוזה. היא הלכה בשביל הוורדים שהוביל לגינה, וקצת מעדה על העקבים שלה. היא הייתה צריכה להתרגל ללכת איתם.

"מרו!!!!!"קראה שארלוט, כן כן, אותה שארלוט מהתיכון. מי היה מאמין ששתיהן בסוף יהפכו לחברות כל כך קרובות? שארלוט קפצה עליה בחיבוק הדוק. "מה דעתך בינתיים?! אני השקעתי בזה כל כך הרבה!!!" היא התלהבה וחיבקה אותה שוב.

"זה נראה מדהים. אבל אפשר להחליף את הורדים הורודים באדומים?"

"מיד המפקדת דוו... סליחה. ייקח לי זמן להתרגל." היא צחקקה וקיפצה לעבר האחראי על הצמחים. מרו הביטה סביבה, והמקום נראה בדיוק כמו שתמיד חלמה, עכשיו ובילדותה.

היא הביטה בטבעת היהלום שהייתה לה על היד, וחייכה בהנאה. מזג האוויר היה מושלם לחתונה, בלי שמץ של עננים. "זה בטיפול!!! ובחופה, איזה פרחים את רוצה שיהיו?"

"אממ... אני סומכת עלייך בקשר לזה. אבל אל תשכחי שאת גם השושבינה ולא רק המארגנת."

"אל תדאגי לי!!! אני אהיה מוכנה!!! עכשיו לכי! יש לך שעתיים להתארגן!!! עוד מעט האורחים מגיעים וצריך לעשות תיקונים אחרונים!!!! אוי לי..."