Its Just A Mask

פרק 28 - לסלוח?

"מה זאת אומרת 'אני כן מצפה שתסלחי לי עליהן'? אז עכשיו כל פעם שאתה תעשה משהו אתה תבוא דפוק לי נאום ותצפה שאני אסלח לך? מי יודע אולי תעשה את אותו הדבר במחשבה שאני אסלח לך אז מה זה כבר משנה" אמרתי בקול מעט מזלזל.

אני לפעמים באמת לא מבינה מה הוא חושב לעצמו

"ממש לא איימי! אני לא אעשה דברים אחרים שוב ובטח שלא את זה ואת יודעת את זה! כי כרגע הבנתי מה באמת יש לי בידיים ואני לא מתכוון לעשות את מה שעשיתי שוב. אני מתחנן איימי, אל תגידי את מה שאמרת שוב. כי שנינו יודעים שזה לא נכון" אמר במבט מתחנן אליי.

"אומרים שבן אדם לא באמת מבין יש לו בידיים עד שהוא מאבד אותו. אני עוד לא איבדתי אותך ואני כבר הבנתי מה יש לי בידיים, אני תמיד ידעתי מה יש לי בידיים. יש לי זהב. יותר מזה הבנתי שאני לא הייתי צריך לעשות את זה. אני כל כך מצטער איימי. אין לי מילים לתאר לך כמה אני מצטער. אלוהים איימי אני כל כך אוהב אותך,אין לי מושג מה עבר לי בראש שעשיתי את זה בכלל. אני לא איבדתי אותך נכון?" שאל במבט חושש תופס את ראשו כאילו רק הרגע הבין מה עשה.

מצד אחד אני שמחה שהוא הבין מה הוא עשה אבל מצד שני איך אני יודעת שגם עכשיו הוא לא משקר לי..?

"עכשיו כשאני חושבת על זה, אם לא בת אל אני בכלל לא הייתי יודעת שעשית את זה. יש עוד דברים שעשית מאחורי הגב שלי שאני לא יודעת ואני צריכה? מי יודע אולי היו עוד בנות..?" אמרתי אבל את החלק האחרון של המשפט לחשתי לעצמי למרות שאני יודעת שהוא שמע.

"לא היו עוד בנות איימי! זאת הייתה רק היא. שכבנו פעם אחת ואז היא חשבה שזה הולך להמשיך והיא נישקה אותי אבל אני עצרתי את זה. איימי אני מוכן להישבע לך שאני אוהב אותך ורק אותך. אני לא יודע מה עבר עליי בכלל שעשיתי את זה. אני חייב שתסלחי לי" אמר לוחש את המשפט האחרון.

כל המילים שהוא אמר כרגע הן סוג של מנגינה שאני שומעת בלופים כבר שעה. אני כבר לא יודעת אם להאמין לו או לא.

"זה שאתה אומר לי שאתה אוהב אותי זה לא עוזר לי, זה רק מילים. אני צריכה שתראה לי שאתה אוהב אותי, לא שתלך למישהי אחרת. אני נתתי לך את הדבר הכי חשוב שלי, את הבתולים שלי. למה הלכת לחפש את זה במקום אחר כשאני כאן בשבילך?" שאלתי כבר מיואשת, אני רק רוצה שהוא יסביר לי למה הוא עשה את זה.

התיישבתי לידו על הספה והוא הרים את ראשו מבין ידיו, הוא בוכה. אני ראיתי אותו בוכה רק פעם אחת, קשה לי לראות אותו בוכה והוא יודע את זה.

עם כל זה שאני כרגע כועסת עליו קשה לי להתעלם מהמתח המיני שיש בנינו. תפסתי את לחיו מצמידה את המצח שלי לשלו. הוא מבלי לחכות ישר הצמיד את השפתיים שלנו ונסחפנו לנשיקה תובענית.

"תסתכלי עליי" אמר עוצר אותנו באמצע, הגענו למצב שבו אני שוכבת ותומר מעליי על הספה כאשר הוא מחזיק את שתי לחיי עם ידיו הגדולות

פקחתי את עיניי מסתכלת על עיניו היפות, "אני אוהב אותך. אני מבטיח מעכשיו להזכיר לך את זה מיליון פעם ביום ולהראות לך את זה כפול. רק תגידי לי שסלחת לי אני מתחנן" אמר במבט מצטער,

"תבטיח לי שזו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה, כי אם זה יקרה שוב אני לא אעמוד בזה" אמרתי ושוב איך לא הדמעות עלו לעיניי.

"אני מבטיח, אל תבכי" לחש מנגב את דימעותיי.

"אני אוהבת אותך, אני כל כך פחדתי כששמעתי ממנה את זה" אמרתי בבכי. התיישבנו כך שאני יושבת על רגליו של תומר בוכה לתוך חזהו.

"אני כבר אטפל בה אל תדאגי" אמר מלטף את ראשי.

"האמון שלי בך לא נשאר אותו הדבר ואני מקווה שאתה מבין את זה. אני סולחת לך וכל כך אוהבת אותך אז בבקשה תישאר רק שלי הפעם" אמרתי מרימה את ראשי מחזהו מסתכלת על עיניו ששידרו לי רק חום ואהבה.

"אני מבין את זה ואני אעשה הכל כדי שאנחנו נחזור להיות כמו שהיינו פעם. אני אוהב אותך" אמר מנשק את ראשי.

*******

תומר נשכב על מיטתי עם בוקסר מתעסק בטלפון שלו וחיכה לי שאני אצא מהמקלחת. השעה היא 23:30, כבר די מאוחר ולא ראיתי או שמעתי מאמא שלי כבר הרבה זמן.

יצאתי מהמקלחת לבושה בפיג'מה קצרה, נשכבתי על מיטתי ותומר הרים את ראשו מהכרית והניח אותו על החזה שלי מכסה גם אותי בשמיכה.

"מה יושב עלייך? דברי איתי" תומר לחש לי מלטף את גופי "לא דיברתי עם אמא שלי כבר הרבה זמן אני לא יודעת איפה היא ואבא שלי" אמרתי נאנחת,

הוא לא אמר דבר רק הושיט לכיווני את הטלפון שלי. פתחתי אותו רואה מבין כל ההודעות שנשלחו אליי הודעה מאמא שלי, שמסבירה שהיא ואבא שלי הלכו לישון אצל סבתא וסבא שלי ושהם יחזרו בעוד כמה ימים.

ראיתי את ההודעה ממנה ואנחת הקלה יצאה מפי. סימסתי לאמא שלי שהכל בסדר איתי וסגרתי את הטלפון מניחה אותו על השידה.

תומר הרים את ראשו ממני והניח את ראשי על חזהו, מחבק אותי חזק כאילו חושב שאני אברח.

"לילה טוב מאמי" מלמלתי בעייפות, "לילה טוב בייבי" שמעתי את קולו של תומר מרגישה את אחת מידיו על גופי מחבקת אותי והשניה נחה בשיערי מלטפת אותו.