Dark love

chapter 5

אמילי

נחמד לדעת שיש עוד אנשים טובים.

הדברים שהוא יכל לעשות אתמול.

ניערתי את ראשי העפתי את השליליות ממני ואילצתי חיוך לפני שנכנסתי הביתה.

"ראיין? נני?" דממה.

ראיין בן 5 ויש לו גן אבל אני לא הייתי כאן כדי לקחת אותו ונני חולה לאן הם כבר יכלו להיעלם?

"הו יקירה שלי!" שמעתי את קולה של סבתי מאחוריי.

"איפה היית?! דאגתי כל כך." היא חיבקה אותי אליה וראיין הציץ מאחורי שמלתה.

"סבתא! אני אממ-" גמגמתי מנסה להסביר "מצאתי עבודה חדשה, כזאת שמשלמים כפול כי עובדים כל הלילה." שיט נזכרתי שעזבתי בלי בכלל לעדכן את רונאן.

למרות שהוא נראה שונה משאר הבוסים שהיו לי בעבר.

סבתא שלי השתעלה נורא חזק ומיד הרגשתי אותה נרעדת.

"ראיין מתוק תעלה למעלה אני צריכה לשוחח עם אחותך ומיד אחר כך ניקח אותך לגן שלא תאחר." אחי הקטן למד כבר שכשמבוגרים מדברים הוא מציית והולך.

"אני הולך ללבוש את החולצה של ספיידרמן!" חייכתי והוא רץ לחדר.

"אני לא רוצה שתדאגי יותר מידי," נני התחילה את השיחה כשהתיישבנו על הספה הרעועה בסלון.

"אבל החשבונות של בית החולים מתחילים להיערם ואני מרגישה רק יותר ויותר חלשה." היא הודתה בלית ברירה.

"סבתא אני מצאתי עבודה חדשה ועכשיו אני אוכל לעזור לך ולראיין" היא הנידה בראשה לשלילה.

"אני רוצה שדודה ג'סי תשמור על ראיין דיברתי איתה היא כבר הסכימה ואמרה שתשלח לו כרטיס טיסה במשך השבוע." קמתי מסרבת לשמוע על האישה הזו.

"את יודעת שאמא ואבא נהרגו כל מה שהיא ודוד ג'ק עשו היה לקחת חלק מהכסף שההורים השאירו לנו ולברוח למנצ'סטר! אני לא אסכים שראיין יחייה עם כפויי הטובה האלה!" הרמתי את קולי .

"אמילי תקשיבי לי, את יודעת שאני לא אשאר אתכם לנצח למרות כל המאמצים והרצון כולם הולכים כמו הבת היפה שלי." היא דיברה על אמא שלי.

"אני פשוט לא רוצה שהכול יפול עלייך." הנדתי בראשי שוב.

"נני אל תדברי ככה." הדמעות כבר נקוו בעיניי.

מסרבת לשמוע אותה מדברת ככה.

כבר באותו לילה המצב של נני החמיר עוד יותר.

ונאלצנו לפנות אותה לבית החולים למרות שהיא התעקשה אחרת

"אל תשכחי שלראיין יש הזדמנות לחיים טובים יותר ממה שאני ואת יכולות לתת לו רק אם ילך לגור עם ג'ק וג'סי."