34

2.5K 112 100
                                    

ג׳סיקה קמה ממקומה. מחשבת בתשומת לב את צעדיה.
״אני מצטער.״ הוא לחש כשעמדה מולו.
ג׳סיקה הרימה את ידה וסטרה לו. משאירה את הלחי שלו אדומה.

״תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שלא נשארו לך שום רגשות למאדליין.״

״ג׳ס..״ מלמל. ״אני שלך. את יודעת שאני שלך.״ ג׳סיקה הביטה בו בחוסר עניין. לא מתעניינת בכלל במילים האלה.

״אני יודעת שאתה שלי, זה לא מה ששאלתי. שאלתי אם אתה גם שלה.״
דין שתק.
״הבנתי אותך.״ היא אמרה והלכה אל הטלפון הקרוב. מזמינה מונית לשדה התעופה ומישהו שיעזור לה להרים את המזוודות.

״ג׳סיקה שלי..״ הוא מלמל, ״אל תלכי, לא שוב.״

״הגיע הזמן שלי ללכת.״ אמרה, ״עכשיו לך ותאהב את מי שאתה באמת רוצה.״

״בייבי שלי, אני..״ גמגם, ״אני..״ ג׳סיקה הסתובבה אליו. ״אני אוהב אותך.״
היא הרימה את גבותיה לרגע.
״אני אוהב אותך.״ חזר.

״אל תצפה ממני להגיד את אותו הדבר אחרי איך שהתנהגת עכשיו.״ אמרה.

״אני לא מצפה.״ לחש. ״אני רק רוצה שתשארי. אני צריך שתשארי. עדיין עוד כואב לי מאז הפעם האחרונה שעזבת. אל תלכי שוב, ג׳סיקה שלי, לא עוד פעם כי זה לא הוגן.״
שתיקה.
״הבטחת לי שאת פה לתמיד.״ מלמל. ״הבטחת לי.״
דפיקה על הדלת. אף אחד לא דיבר. היה שקט.
אחרי שתי דקות שקטות שהופרעו פעמיים בגלל דפיקות בדלת, הדלת נפתחה כנראה על ידי כרטיס מאסטר ונכנס נער צנום, הוא הביט בשני הנוכחים והלך לחדר במבט מושפל.

כשחזר, היו שתי מזוודות בידיו. ״גברת פארקר, סיימתי.״

״גריי, אני לא פארקר.״ היא מלמלה והביטה בדין.
היא הנהנה אליו, עם דמעות בעיניים. ״תודה על הזמן שהיית שלי. למדתי לאהוב.״ לחשה.

״תבטיחי לי שיום אחד תסלחי לי על שהייתי צריך לראות אותך נשברת בשביל להצליח לומר שאני אוהב אותך, ותסלחי לי שאני נותן לך ללכת. אבל אני עדיין יודע שאני לא מספיק טוב בשבילך.״

ג׳סיקה התייפחה. היא הסתובבה. והלכה. ככה.
משאירה את כל מה שטוב בעולמה מאחוריה.
והוא, הוא נשבר. נשבר לגמרי. ברגע ששמע את טריקת הדלת הוא נפל ארצה. רוצה למות.
אין לו את ג׳סיקה, מה שווה העולם הזה?

הוא הלך להתקלח. משתדל לטבוע אבל לא יכול.
בערב, היתה דפיקה על הדלת והוא כבר ידע מי יבוא.
״מייקל.״ אמר, ״לא שמעת את החדשות.״

״איזה חדשות?״ שאל מייקל,

״ג׳סיקה עזבה. נפרדנו.״

״מה?! איך נתת לזה לקרות?! עדיין לא פגשת את אבא שלה!!״ כעס מייקל, ״איך לעזאזל דפקת את זה ככה?!״

״היא לא היתה מוכנה לשמוע כלום.״ שיקר דין. הרי ידוע שהוא נתן לה ללכת.

״על הזין שלי, דין. עבדנו על זה כל כך טוב, אני הפעלתי קשרים עם הדיקן של אוניברסיטת ניו יורק בשביל שתכנס ללמד שם קורס רק בשביל שתתקרב אליה!! הפכנו את כל העולם הזה בשביל שתיהיו ביחד, מה לעזאזל נראה לך?!״

דין נאנח. ״מה נעשה עכשיו?״

״בגדול הרעיון הוא לקבור אותך חיי.״ אמר מייקל, ״התוכנית הלכה לפח.״

״היא לא הלכה לפח, מייק, חייבת להיות דרך לתקן את זה.״

״כן? איזה? קדימה גאון, תביא דרך. איך תתקרב עכשיו לברונו? איך תציע לו את העסקה? הכל היה כל כך מושלם, לעזאזל.״ בעט מייקל בספה, ״אתה הולך לאוניברסיטה, מציע לג׳סיקה משרה, היא מתקבלת, אתם מתאהבים, אתה מכיר את ברונו גריי ואתה מציע לו את העסקה שלנו והוא מסכים כי הוא יודע שאתה תיהיה בעל טוב לג׳סיקה וככה יהיה לג׳סיקה עוד חברות לרשת ממנו, ואז כל העסק של ברונו גריי הופך להיות שלנו! זאת היתה התוכנית המושלמת, דין, זאת היתה התוכנית הפאקינג מושלמת.״ הוא נאנח.

״טוב אתה מתכוון להמשיך לזיין את השכל או לסתום את הפה המזויין שלך ולהגיד לי מה אפשר לעשות?״

מייקל הלך לפינת החדר, לשולחן הקטן, מזג ויסקי בשתי כוסות והושיט אחת לדין.
״עכשיו תחזיר את ג׳סיקה.״

״היא לא תחזור אליי.״

״תחזיר אותה. תחזיר ותזרוק אותה ברגע שנקבל את העסקה. זה הכל. ואז תקח חזרה את מאדליין הזאת ואני אחזור לג׳סיקה שלי. זהו.״
דין הרגיש צביטה בלב, ג׳סיקה שייכת לי. לא לאף אחד אחר. חשב.

אם אהבתם, תצביעו // 🦋

ג׳סיקה גריי || הושלםWhere stories live. Discover now