41

2.6K 144 27
                                    

והם עמדו שם. אמצע שום מקום. השיער שלה מעולם לא נראה כל כך מבולגן. השפתיים שלה היו נפוחות והעיניים שלה דיממו מדמעות.
״ג׳ס..״ הוא מלמל. ״ג׳סיקה שלי..״

״תעוף מכאן.״ היא אמרה בשקט.

״בייבי, אני מתחנן שתקשיבי לי רגע.״ הוא התחנן.

״לך תזדיין.״ היא הרימה את קולה. ״איך יש לך אומץ?! איך?! איך יש לך אומץ מזויין לבוא אחריי?! ועוד לבקש שאני אקשיב?!״ היא שוב התחילה לבכות. היו כל כך הרבה דמעות עד שהן שטפו במקצת את המסקרה השחורה שנמרחה על פניה שהפכה אותה לעוד יותר הפוכה.

״אני צריך אותך בחיים שלי.״ הוא הושיט את ידיו, יודע שהיא לא תאחוז בהן, אבל מושיט. כי חייב את זה, לעצמו ובשבילה.

״תסתכל עליי!! תראה מה עשית לי!! תראה אותי!! הייתי הבחורה הכי פאקינג חזקה בעולם!! ועכשיו אין לי כוח להחזיק את עצמי!! אין לי כוח לנשום!! אני לא יכולה לאחוז בשום דבר בעולם כי אתה היית הכל!! אתה היית העולם המזורגג שלי!! תסתכל עליי!! תסתכל על הבחורה שהיתה בלתי ניתנת לשבירה ותראה כמה שברת אותה!!״ היא צרחה, היא בכתה את המילים שלה.
הוא בחיים לא ראה אותה כל כך שבורה. הוא לא ידע שאפשר לשבור אותה ככה. הוא לא תיאר לעצמו, אז, שככה זה יגמר.

״אני לא יכול בלעדייך ג׳סיקה, קשה לי, קשה לי ואני צריך אותך.״ הוא אמר, ועכשיו, גם הוא בכה.
״אני לא יודע איך לתפקד בחיים שלי כשאת לא נמצאת בהם. אני לא מצליח ג׳סיקה, כשאת לא נמצאת בחיים שלי הכל דפוק!!״ צרח, ״אני לא מצליח לעשות שום דבר, כל מה שאני נוגע בו אני נכשל, אני שובר הכל, אני הורס הכל, החיים שלי לא שווים כלום בלעדייך, וזה הורג אותי!! כי אני יודע שלא מגיע לי אותך בחיים שלי, לא מגיע לי.״ הוא נשבר.
״את כל מה שאני צריך, ג׳סיקה, את כל מה שאני רוצה. אני מבקש רק אותך, אני מאחל לעצמי רק אותך, אני מתחנן לאלוהים שיתקן את מה שדפקתי ויחזיר אותך אליי!!״
שתיקה. ג׳סיקה לא נרגעה בכלל. פשוט לרגע אחד תהתה אם הכאב יותר פיזי או נפשי.
״נתת לי לתת לך את כל העולם, אבל בעצם נתתי לך את כל מה שיש לי.״ אמר.

״ויש לך הכל!!״ היא צרחה, מתחננת אליו שיפסיק לענות אותה.

״אין לי אותך!!״ הוא צרח בחזרה, אומלל אולי אפילו יותר ממנה.
היא שתקה. הוא נאנח. בגופו עדיין רעד.
״יש לי אותך?״ שאל, רוצה בכל גופו תשובה חיובית.

״אותי כבר אין לך.״ אמרה בהחלטיות. ופנתה ללכת.
היא רצתה להסביר לו, רצתה כל כך לומר לו, גם לי אין אותי.
אני כל כך אבודה, מחפשת את עצמי כבר שנים. ממשיכה לחפש במיטות ריקות עם גברים ריקים.
היא ידעה שמגיע לו יותר. מגיע לו הרבה יותר ממנה.
מגיע לו בחורה שתוכל לתת לו הכל, ולה, כבר אין הרבה מה להציע.
כל מה שהיה לה, כבר נתנה. לזה שלפניו ואולי גם להוא שלפני.
הציעה את גופה בלילות שהשכל שלה לא היה מספיק, כי למי אכפת מה יש לה לומר כשהמחשוף שלה עמוק והחגורה שלה פתוחה?
״אתה נרקומן של מילים וזיינת אותי יותר במילים מאשר במעשים.״ ירקה.

״נו באמת ג׳סיקה, כאילו שמה שאת עשית טוב יותר.״
היא שתקה.
״בואי נשכח. פשוט נשכח מזה היום. העבר רק הורס אותי ואותך.״
היא שוב שתקה.
״אני אוהב אותך.״ לחש. ״אני באמת אוהב אותך.״

״גם אני.״ היא אמרה, ואז, בפעם הראשונה בחייה, אמרה את כל המשפט באמת, ״גם אני אוהבת אותך.״

״אז בואי, תחזרי, תחזרי הביתה ותיהי שלי לתמיד, כמו שהבטחת לי.״

אם אהבתם, תצביעו // 🦋

ג׳סיקה גריי || הושלםWhere stories live. Discover now