𝚃𝚑𝚎 𝙲𝚘𝚋𝚛𝚊

פרק 58

(השמלה של סקאר)

נקודת מבט סקאר:

"סקאר, זה לא בא בחשבון! למה שתרצי לצבוע את השיער שלך? ועוד לשחור? את החלקת על השכל?" אימי צעקה עליי וכולה הייתה רותחת.

"אימא, השיער שלי בהיר מידי ויש לו צבע זהה לחלוטין לצבע הגוף שלי, זה מזעזע בעיניי. וגם אם אני אצבע את השיער שלי לשחור הוא יתאים לשמלה! אימא אל תחשבי רק על החסרונות שבדבר, יש המון דברים טובים בשינויים." אמרתי לאימי בעליזות, כשחיוך מרוח על פניי, מנסה לשכנע אותה שלצבוע את השיער הכמעט בלונדיני שלי לשחור זה יכול להיות דבר טוב.

"מישהי פה חיובית היום." ליזה אמרה ישר שנכנסה מדלת הבית ובידה הייתה שקית עם צבע לשיער ועוד כמה מוצרים כאלה ואחרים.

"גם את ידעת על זה שסקאר רוצה לצבוע את השיער שלה לשחור?" אימא שלי שאלה את ליזה, מופתעת. כנראה היא ראתה את השקית בידה וישר עשתה אחד ועוד אחד.

"ברור שידעתי! אני הצעתי את הרעיון. אמיליה, אין לך מה לדאוג, סקאר תיראה כמו נסיכה אחרי שאני אסיים איתה.
קדימה, לכי תהיי עם הבן שלך ביום של החתונה שלו, בטח עם כל ההאנשים שנמצאים עליי היום הוא ישמח לראות את אימא שלו. אני, סקאר ומייקל נבוא בדיוק בקבלת האורחים." ליזה אמרה בחיוך לאימי, חיוך שיכול לגרום לאיש הכי חסר רגשות בעולם, לחייך. אז לאדם עם לב כל כך רחב כמו אימא שלי זו הייתה פעולה כל כך פשוטה, כמו לנשום.

"אוקיי. אני אלך עכשיו לדילן, כי הוא התקשר לפני כמה דקות שהוא חייב שאני אהיה איתו היום. ליזה, אני סומכת עלייך שתגרמי לרוז להוציא את העיניים כשסקאר תיכנס לאולם ושכל הגברים יפלו לרגליה. בהצלחה שתיכן, בלי בעיות ואיחורים." אימי אמרה, נושקת למצחי וגם למצחה של ליזה ויוצאת במהירות מהדלת ביחד עם התיק שלה.
שתינו ציחקקנו על הדברים שאימא שלי אמרה, היא יכולה להיות ממש פראית, אפשר לקרוא לזה ככה, כשהיא רוצה.

כנראה שדילן נשמע ממש נוראי אם אימא שלי כל כך מיהרה. טוב אחרי הכל היום הוא מתחתן עם רוז, אחותו של השטן, כמובן.

"טוב, קדימה למקלחת, יא מסריחה שכמותך, את לא עובדת ואת אפילו יותר מסריחה ממני, את חייבת למצוא עבודה בדחיפות, את לא יכולה להישאר כל היום בבית." ליזה אמרה לי והחמיצה את פניה בציניות, כאילו בואש הרגע הפליץ עליה.

"חשבתי אולי להיות האקרית, אמרו לי שזה כסף טוב." אמרתי ואני והיא המשכנו לעלות במדרגות לעבר המקלחת, אני למקלחת אחת והיא למקלחת השניה.

"לא בא לך לעבוד במשהו שהוא כן חוקי? מקודם רוצחת שכירה ועכשיו האקרית, אני רואה שאת ממש להוטה להיכנס לכלא." ליזה אמרה משועשעת ונתנה לי מרפק.

"אם אני איכנס לכלא אז אני מעדיפה להיכנס לכלא שהשיער שלי יהיה שחור ואז אני באמת אראה שייכת לשם." אמרתי ממשיכה להתבדח על חשבוני.

"אם את רוצה שיער שחור אז תכנסי כבר למקלחת!" היא צעקה עליי כשציחקקה, ודחפה אותי לתוך המקלחת.

הורדתי את בגדי שאני לא מפסיקה לצחוק, ללא ספק זכיתי בחברה כמו ליזה.

~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~

"אלוהים אדירים, זה נראה כמו פאה." אמרתי כשהסתכלתי על עצמי במראה עם השיער השחור שלי, הוא היה שחור כמו פחם.

"זה אומר שזה נראה ממש טוב." ליזה אמרתי מורחת את ריסייה במסקרה. היא התפארה במשך שעה שלמה, שלעומתי, התאפרתי רק עשר דקות.

"זה נראה כאילו משהו חסר.. אני יודעת! ליזה, תעשי לי קארה." (ה.כ מקווה מאוד שככה רושמים) אמרתי בהתרגשות.

ליזה הפילה את המברשת של המסקרה על הרצפה וסובבה את ראשה במהירות לעברי וחשבתי לרגע שהיא תשבור לעצמה את המפרקת.

"אני שמעתי נכון?" שאלה ספק אמרה והיא רצה לחד האמבטיה וחזרה אחרי שניה עם מכונת תספורת.
אז היא כן שמעה נכון.

"תיישרי את הראש ברגע זה, אני הולכת להפוך אותך למהממת יותר ממה שאת עכשיו." ליזה אמרה וחייכה למראה, חייכתי אליה בחזרה.

~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~•~

הסתכלתי אל עבר המראה, השיער השחור שלי כפחם עוצר בדיוק איפה שהצוואר שלי נגמר, הוא חלק כמו קרש ונראה מדהים.

"אני חושבת שעכשיו אני מוכנה לצאת." אמרתי וקמתי על רגליי, השמלה שלי התיישרה והעקבים השחורות שנעלתי הוסיפו לי עוד גובה וגרמו לרגליי להראות ארוכות יותר.

"הגבר שלא יפול לרגלייך הערב, אני אחשוד בו שהוא גיי." ליזה אמרה והסתכלה עליי ואני הסתכלתי עלייה, השיער הבלונדיני שלה צבוע בקצוות בצבע תכלת עדין ותאם לשמלה התכולה שלה.

"אתן מוכנות?" מייקל נכנס לחדר והסתכל על שנינו.

"ללא ספק, כן." אמרנו ביחד והסתכלנו אחת על השניה, וחייכנו.

איחרתי ביום אז אני מקווה שתסלחו לי. שבת שלום💛
מקווה שאהבתם תהנו❤