פריקות וכאלה

ימים מייסרים

אני דואב, אין סוף ליסוריי
אני צועד וצועד אל תוך האפלה
דבר אינו מחכה לי שם, רק שממה
מצפוני כבר איננו מזמן

כזבים ובגידות רומסים את ליבי
השדים ניזונים מגעגועים
רעב ובצורת, האנשים גוועים
רק צער קיים, התקווה אזלה